רק על עצמי לספר ידעתי

עד שהכרתי אותך הייתי הכי יציבה שיש. אחרי אירועים רבים החלטתי לפתוח דף חדש והצלחתי לפתח שמחת חיים רבה למרות הכל. אהבה לא הייתה לי בחיים - בחרתי להרגיש חזקה ולא לתת לאף אחד להצליח לחדור. הקשרים המרובים תמו מהר ביוזמתי והצלחתי לשלוט בחיי.

אתה זעזעת את עולמי, גרמת לזכרונות עבר מודחקים לצוץ, גרמת לי להרגיש נאהבת ולמדת אותי לאהוב חזרה. התחלתי לפתח בך אמון למרות דברים רבים שהפריעו לי ונהנתי כ"כ עד שגם אני התחלתי לוותר ולהתפשר לא מעט. בתקופת התפכחות התחילו המון ריבים, התחלתי להרגיש שביטלתי את עצמי יותר מדי ולהבין שהדברים לא נראים כמו שרציתי. לך כמובן לא היה מושג על מה אני מדברת. התרגלתי להיות איתך כל הזמן ופיתחתי בך תלות. מובן שההתלהבות ירדה עם הזמן ואיתה ההשקעה שלך בקשר, הריגוש ירד והוויכוחים גרמו לי להרגיש בלתי נאהבת או נחשקת וכך ירדה ם תחושת הבטחון בקשר ואיתה בטחוני העצמי. כל דבר אחר הפך למשני למשך זמן רב. שנינו לא מרוצים מהמצב אך לעומתך אני מתחילה לפקפק בסיכוי לשקמו. אני רוצה לחזור לעצמי, לחוזק שהיה בי ובעיקר לעצמאות. האהבה שלי אליך חזקה ממני ואני לא מצליחה להעביר לך את הרגשתי. ניסיתי לסיים את הקשר לא פעם אך שכנעת אותי להישאר.

אני יודעת שאיתך הרגשתי מאושרת באמת אך לא אחזור להרגיש כך ללא תחושת היציבות. בעצם, אני גם לא מסוגלת לדמיין את עצמי מאושרת שוב בלעדיך. אני לא יודעת אם אשתחרר מכך אי פעם ואם אוהב כך שוב, אך בינתיים רק רציתי שתדע שאני אוהבת אותך וכנראה שאהיה שלך לנצח.

רַק עַל עַצְמִי לְסַפֵּר יָדַעְתִּי.

צַר עוֹלָמִי כְּעוֹלַם נְמָלָה,

גַּם מַשָּׂאִי עָמַסְתִּי כָּמוֹהָ

רַב וְכָבֵד מִכְּתֵפִי הַדַּלָּה.

גַּם אֶת דַרְכִּי – כְּדַרְכָּהּ אֶל צַמֶּרֶת –

דֶּרֶך מַכְאוֹב וְדֶרֶךְ עָמָל,

יַד עֲנָקִים זְדוֹנָה וּבוֹטַחַת,

יַד מִתְבַּדַּחַת שָׂמָה לְאַל.

כָּל אָרְחוֹתַי הִלִּיז וְהִדְמִיע

פַּחַד טָמִיר מִיַּד עֲנָקִים.

לָמָּה קְרָאתֶם לִי, חוֹפֵי הַפֶּלֶא?

לָמָה כְּזַבְתֶּם, אוֹרוֹת רְחוֹקִים?