בזמן האחרון אני מהרהרת מון על כל מיני דברים.
למשל מה אני עושה עכשיו? בסדר, אני עובדת... משלימה בגרויות שחסרות לי.
אבל אני כלכך לא יודעת מה אני רוצה לעשות אחרי זה.
ברור שלטוס לברזיל אבל חוץ מזה. מה עוד?
כשוויתרתי על המלגה זה היה החלטה נכונה, אני לא יכולתי להמשיך ללמוד שם במצב שהיה אז.
אבל עכשיו הכל חזר לעצמו.... פחות או יותר
אני לא מצטערת שהפסקתי את הלימודים ככה. בבום.
לבוא למנהל ולהגיד לו שאני עוזבת. שאני חוזרת לארץ.
וכשהוא אמר שאני אאבד את המלגה ככה זה היה לי ברור שזה יקרה והשיכולים היו נכונים.
אני לא יכולה לחשוב מה היה אם הייתי נשארת שם כשאיתן חזר לפה..
אני יודעת שלא הייתי שורדת שם הרבה ואז הייתי חוזרת גם ככה
אז זה בכלל לא משנה אם הייתי חוזרת חודש אחרי....
עכשיו אני ואיתן מתכננים את ציון השנתיים שלנו יחד.
החלטנו שלא נטוס.
נעשה משו פה. בארץ.
יש פה מספיק מקומות שאפשר לחגוג בהם.
חוץ מזה הוא במצב לא כלכך טוב כרגע ולטוס לא נראה כמו רעיון טוב עכשיו.
הוא אפילו בכה היום... הוא ממש נשבר וזה כלכך הבהיל אותי.
אני לא רגילה כלכך לראות אותו ככה.
זתומרת, לראות אותו נשבר ככה.
והעיניים שלו, יש לו מבט של ריקנות.
זה כלכך מלחיץ אותי לראות אותו ככה
ואני עושה מה שאני יכולה כדיי לגרום לו להרגיש טוב יותר.
אני לא ממש עוזרת לו...
אני מרגישה חסרת ערך בגלל זה...
אני ממש לא יודעת מה עוד לעשות
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
