את היכולת הזאת לגרום לי להרגיש כלפיך דברים כאלה.
למה אתה חייב לסבך הכל?
יחד? אנחנו? אני לא בטוחה.
אני רוצה, רוצה מאוד.
אבל האמון הזה.... איך אני יכולה לבנות בך אמון כזה שוב?
נכון, אתה אומר שאנחנו תמיד יחד. אתה אומר שבכלל לא נפרדנו.
אבל אתה חייב להיות מציאותי.
אתה חוזר לארה"ב. ואני לא נשארת פה[??]. זהו.
סיכמנו את זה כבר.
אני לא יודעת מה להגיד לך יותר.
אתה מנסה בכוח להמשיך עם זה אבל לפעמים חייבים לדעת מתי לעזוב.
אני רוצה אותך איתן. אבל זה כבר לא יהיה כמו פעם.
אתה בשלך ואני בשלי.
אתה תעבור לארצות הברית ואני טסה לברזיל.
ברור לי שלשמור על קשר מרחוק בחיים לא יעבוד.
ואני דיי בטוחה שגם אתה יודע את זה.
שנתיים הקדשנו לדבר הזה שקראנו לו אהבה.
שנתיים מדהימות, אני לא אשכח אותם בחיים.
אבל אני חוששת שזהו.
אף פעם לא באמת היית שלי.
תמיד היית אדון רק לעצמך.
אפילו בימים הקשים האלה שעברו על כל אחד מאיתנו.
ניסית לעשות הכל שאני אהיה בסדר אבל כשאתה היית במצב רוח רע, בכלל לא רצית שאני אתקרב.
והקטע שלך עם הכבוד.
לפעמים אתה חייב להבין שיש משו שיותר שווה מזה- חיים.
אז כן, הלכת מכות עם עודד, יופי, במה זה עזר לך בכלל?
עוד כמה סימנים?
איתן, שנינו השתננו בשנתיים האלה.
אז לפני שאני טסה. זה מה שיש לי להגיד לך.
אני אוהבת אותך.
אתה בנאדם מדהים. אתה בעצמך עוד לא גילית את זה לדעתי...
אבל... זהו איתן, פשוט זהו.
אני מתכוונת לארז ולטוס.
ואת כל מה שאני כותבת לך פה אני כותבת מאהבה.
שינית אותי.
וזה לא דבר רע.
אבל אנחנו חייבים להתקדם האלה.
אתה לימדת אותי מה זאת אהבה אמיתית.
איתן, לפני שאני עוזבת
הנה חיבוק אחרון
וגם נשיקה גדולה.
אחרי שאני אטוס אני לא חושבת שאני אחזור.
לפחות לא בשנים הקרובות.
אז תדע, אתה חשוב לי.
חשוב לי מאוד, אז שלא תעיז לעשות משו דבילי.
אני אוהבת אותך.