"היו לי צרות רבות בחיי, ומקצתן ממש קרו בפועל"

זה שבחרתי לעבוד על המחשב של אחי היה אמור לגרום לכך שאני אבלה פחות שעות על המחשב ויותר שעות בלימודים. בפועל צברתי קילומטראז' מטורף מהחדר שלו לשלי .. ( הם לא כאלה רחוקים.. אין אפילו מדגרות אצלנו , מה שאומר שכנראה קמתי הרבה...)

אתמול שיחקתי עם פורומים לקבלה לרפואה , בלוגים של מנסים להתקבל וחישובי סכם ( ממוצע בגרות + פסיכומטרי ) באוניבסיטאות השונות.

המסקנה הכוללת הייתה שאני כנראה לא אוכל ללמוד ( אני מצטטת מפורום פיזיקה באתר של פיזיקה לתיכונים ) " הנדסת חשמל ופיזיקה / פיזיקה גריעית/ פיזיקה ומתמטיקה " להתקבל אוכל כי הביקוש הדל מוריד את רף הדרישות , אבל לעמוד בזה כמו ידידי המפורום שהוציאו 100 בבגרות , לא . לעומת זאת , רפואה עם ציון כמו שלי בפיזיקה אפשר ללמוד ואפילו להבין עם ערך מוסף.  

כמו כן חישבתי את ממוצע הבגרות שלי עם הציונים כפי שהם נראים עכשיו (כשעוד לא סיימתי אף מקצוע ויש עוד מקום להעלות כמעט הכל ) ואת ממוצע הבגרות המיטבי שאני יכולה להגיע אליו בהתחשב בתוצאות הבגרות של שנים קודמות . גילתי שיש בין שניהם הבדל מינורי שניתן לכיסוי ע"י - לשים לב טוב - 4-5 נקודות בפסיכומטרי .

שורה תחתונה , אני צריכה להרגע .. דחוף .. כי כבר עכשיו הנתונים שלי יספיקו לקחת אותי לאן שאני רוצה להגיע... אם אשאר ככה , מצויין לרפואה , אם אשתפר , מצויין לאגו. לרדת אסור לי .. אבל אחרי השנה הבלבלה שהייתה לי בי"א אני בטוחה שאני אקח את עצמי בידיים ולא אשאר שאננה מול שום מקצוע..

אז למה אני לא נרגעת ? למה דפיקות הלב מואצות כשאני בוהה במתמטיקה 006 ( מבחן שעליי לשפר בפעם השלישית... )....

המתכון להצלחה הוא להרפות קצת.. אבל איך מרפים קצת כשנורא רוצים משהו?

המון דברים עברו עליי בחג ואני לא בטוחה שהוא יהיה זה שיעזור לי לאגור כוחות, להפך, הוא גזל מנני לא מעט . לא מעט בכלל .

קשה לי להושיב את עצמי מול הספרים . אני מתוסכלת רק מהמחשבה שזה לא ייגמר , שאחרי העבודה הזאת מייד תצוץ אחרת ככה שאיזה יום מנוחה בלי שיעורים כנראה לא יהיה עד סופשנה.

היום אבל התמודדתי יפה. קמתי, התקלחתי , שתיתי ואכלתי כמו שצריך  וחזרתי ללימודים. נאבקתי כדי להצליח בשאלה בפיזיקה וכשראיתי שזה לא קורה לי איתה היום הקלדתי אותה בפורום פיזיקה עד שמחר , בתקווה, אחד המורים יחזיר לי תשובה.

בנתיים במתמטיקה פתרתי עוד דף שלם של תרגילים. קראתי בכימיה ובאנגלית וכל זה מ12 בצהריים עד עכשיו ( עם כל הגיחות למחשב .. =] ).. פרודוקטיבי?

לפי הרשימה בצד כדאי שאמשיך, ובלי שום מחשבים בכלל.

מה שכן מסוף כתיבת שורות אלה, אני מפסיקה ללמוד.

למה הרשמיות?!

כי אני בוחרת להפסיק ללמוד ולהפסיק לחשוב על זה במשך ערב אחד .

אני בוחרת לנוח מנטלית.

אני בוחרת לעשות סוף סוף פן לפוני, לשים קצת איפור על הלחיים החיוורות שלי , להוציא איזה דיזל מהבוידעם ולצאת לבא שבע.. סתם לבזבז כסף.

להיות נערה בת 17 עם תוכניות לחצי יום הקרוב ולא אני, בחורה עם תוכניות עד הקבר.

יומטוב שיהיה ....