אוסף של זכרונות.

אומרים שלוקח 6 שבועות לסגל הרגל.

הגיל של ההרגל שלי ארוך הרבה יותר.

תמיד הייתי שם בכוננות, מודה. להקשיב לכל רעש ופגע. בשביל לקבל את מה שאני רציתי אז.

עבר כל כך הרבה זמן מהימים האלה, שום דבר לא נראה דומה להם.

ניסיתי להחזיר את עצמי שם פעם בהתנהגות הלא שקולה שהתאפיינתי בה. בעקבות כך הערכתי את עצמי פחות ופחות.

אני לא מעריכה את עצמי כעת.

תודה. תודה על מה שהיה.

ובעצם, אני לא מתחרטת על כל הרע שעשיתי לך.

כי זה היה לטובתך. אני מניחה שאתה לא תבין את זה, גם לא אכפת לי.

אבל עוד כמה שנים כשנפגש לשתות קפה או שאני אשכח שכל זה היה קיים אני אפלוט את האמת.

כי אתה מבין, זה לא אתה ספציפית. (אאוץ')

זה כל מה שמסביב, זאת האווירה של פעם שחיפשתי. אז גיליתי שהימים שעברו באמת לא יביאו אותה איתך.

הלכת לאיבוד שם. המון מקומות לזכרונות ריקים אצלך מולאו, אתה עדיין שוחה בהם ומסרב להרים את הראש מעל למים. מזכיר לי כל חלק מהימים שלך, וגורם לעצמך ולי לשקוע.

אני מבינה, כי הם היו מיוחדים, מדהימים (אאוץ'). עוד משהו שאני מבינה, שאני אף פעם לא אנסה להיות המקום שלהם. אני לא רוצה אותך. (כמה שזה משחרר)

אני סבלתי בשביל לברוח.

ואני לא יכולה לחכות  שיעברו כבר 6 שבועות.

כי המוח שלי מתפוצץ לעשות את כל מה שאני רוצה.

ולהשאיר הרבה דברים מאחורה, גם אם זה אומר את החיוכים איתך. 

(שזה לא בעצם אתהפציפית אלא את החיוכים של התקופה לפני מליון שנה כשהעולם נראה אז הרבה יותר קליל וכיפי... ו.... משהו כזה:P )

___________________

ממממ..... מדורה, אתגרים, תה וסרחון של מדורה. הם מדהימים D: