MCR-בלוג מעריצים

זה התפשט במהירות באינטרנט ובעיתונים, הסיפור של נערה צעירה האנה בונד, בת 13 שתלתה את עצמה כי היא הייתה "אימו".

העיתונאים וההורים שלה אמרו שהיא הייתה מעריצה גדולה של הלהקה מיי כמיקל רומאנס, והיא הרגה את עצמה על מנת להצטרף "למצעד השחור", שהוא המקום בו כל האימואים הולכים כשהם מתים.

אנחנו הקהילה האיטלקית של מעריצי מיי כמיקל רומאנס, ואנחנו נגעלנו כאשר קראנו את זה.

אנחנו רוצים לספר את כל האמת על מהי מיי כמיקל רומאנס.

הם להקה שמצילה חיים, ואנחנו הולכים להגיד לכם למה.

כולנו צעירים, וחלקנו היינו מעריצים למשך שנים, הרבה לפני ש"טרנד האימו" נופץ בין ילדים צעירים.

1) "היא בסודיות צ'וטטה עם כל תומכי ה"אימו" אונליין בכל העולם, כשהם מדברים על מוות והזוהר שבתלייה והם דיברו על ה"מצעד השחור"- מקום שאילו כל האימואים הולכים כשהם מתים."

(מקור: The Telegraph)

זה לא הפירוש הנכון של תפיסת האלבום.

זה הסיפור לפי מה שהזמר ג'רארד וואי אמר (בנוסף אתה יכול למצוא את זה בספר בגרסה המיוחדת של האלבום).

דה בלאק פרייד זה סיפור על בחור צעיר שמת באופן טרגי עקב מחלת הסרטן.

השירים מדברים על חיים שנראים מנקודת מבט אחרת של מישהו שלא חי יותר.

למה המצעד השחור?

הזמר ג'רארד וואי אמר שבשביל התפיסה של האלבום, הוא אוהב לחשוב ש"המוות בא אלייך בדמות של הזיכרון החזק ביותר שלך".

והזיכרון החזק ביותר של החולה (הדמות הראשית, כמו שאנחנו אומרים) הוא אבא שלו שלוקח אותו לראות להקה צועדת כשהוא היה ילד קטן.

האלבום לא מסית להתאבדות

אכן, השיר האחרון באלבום הוא הזמנה (הערת הכותבת: אני חושבת שהפירוש הוא עצה) שהחולה נותן לנו: לחיות את החיים, לא משנה מה קורה לנו!

"אני לא מפחד להמשיך לחיות, אני לא מפחד ללכת על העולם הזה לבד. מותק אם את תישארי אני אסלח, שום דבר שתגידי יעצור אותי מללכת הביתה" (Famous Last Words)

2) כולם יכולים לפרש מוזיקה לפי המחשבה שלו. ילדה בת 13 עדיין ילדה, ויכולה להיות מושפעת על ידי כולם.

המוזיקה של מיי כמיקל רומאנס תמיד נעשתה כדי להבין את המעריצים.

כל חברי הלהקה היו "לוזרים" כשהם היו בתיכון.

הם היו מנוכרים, ונדחפו החוצה מהחברה. הם הרגישו חסרי תועלת וכישלון. הם הרגישו לבד.

והם עשו מוזיקה ממה שהם הרגישו באותו הזמן, פנטזיית בנקמה שלהם.

ללא ספק זה לא דבר "חינוכי".

אבל להיות מובן גורם לנו להרגיש שאנחנו לא היחידים שמרגישים כך.

כולם רוצים שיבינו אותם.

מיי כמיקל רומאנס הבינו את הילדים הלא מגניבים שרצו להרוג את המעודדת.

זה לא הסתה להרוג

הרבה מהילדים שמרגישים מובנים עדיין חיים הודות למיי כמיקל רומאנס, ואתה תקרא את הסיפור שלהם (כנסו לסיפורים כאן)

אף אחד לא מכחיש שהמוזיקה שלהם (במיוחד 2 האלבומים הראשונים) אלימה.

אז מה? יש מיליוני להקות שעושים מוזיקה אלימה.

יש אנשים שאוהבים מוזיקה אלימה והם בהחלט "נורמלים" ואין להם מחלה חברתית.

כולם ואני אומרת כולם חלמו לפחות פעם אחת להרוג מישהו.

אהבה ומוות הם שני דברים מקושרים בספרות, למה אם להקת רוק עושה זאת בימים אלו הם נקראים " satanists"? (זה מוביל אותנו לנקודה הבאה)

עכשיו בבקשה תקראו ותחשבו על הציטוט הבא של ג'רארד וואי:

"אם לדקה אחת אתה חושב שאתה טוב יותר מילדה בת 16 בחולצת טי שרט של גרין דיי, אתה לגמרי טועה. תזכור את הפעם הראשונה שאתה הלכת להופעה וראית את הלהקה האהובה עלייך. אתה לבשת את החולצה שלהם, ושרת כל מילה. לא ידעת כלום על פוליטיקה, תספורות, או מה היה מגניב. כל מה שידעת היה המוזיקה שגרמה לך להרגיש שונה מכל אחד שחלקת איתו לוקר. מישהו סוף סוף הבין אותך.

זה מה שמוזיקה היא."

3) מיי כמיקל רומאנס תמיד היו נגד אלימות והתאבדות.

לדוגמא: בקליפ האחרון שלהם הסינגל "טינאג'רס" נגמר הודעה ברורה שנכתבה על המסך: "אלימות היא לעולם לא הפתרון".

"תהיה עצמך, אל תיקח על עצמך חרא של אחרים ולעולם אל תיתן להם לקחת אותך חיי"- ג'רארד וואי.

"לעולם אל תיתן להם לקחת אותך חיי" לא אומר "תהרוג את עצמך".

זה אומר "תלחם עם כל כולך על מי שאתה ועל מה שאתה מאמין בו."

"החיים הם מאוד מאוד קצרים ואתה יכול לבחור לדרדר את עצמך ולא לבטא את עצמך רק כדי שתוכל להשתלב, רק כדי שאנשים לא ישנאו אותך, או שאתה יכול פאקינג לחיות"- ג'רארד וואי.

"אם אתם חבר'ה הקשבתם ללהקה הזאת ובאתם לראות אותנו, אז אתם יודעים שאנחנו תמיד אמרנו שאם אתם תהיו מדוכאים, אתם צריכים למצוא מישהו לדבר איתו. אתם צריכים למצוא עזרה אם אתם מרגישים אובדנות או משהו דומה לזה. זה משהו שתמיד אמרנו. זה משהו שאנחנו אומרים בסיבוב הופעות הזה..., אתם יודעים לפעמים העולם יכול להיות מקום מכוער נכון? זה לא תמיד יפה, זה מכוער, הרגשות של האנשים נפגעים. לפעמים זה נורא, אבל זה גם מקום נורא יפה, וכולנו חולקים אותו ביחד. אם אתם אי פעם מרגישים מדוכאים או פגועים בכל דרך, או שאתם מוצאים את עצמכם מרגישים מאוד מיואשים, אתם צריכים למצוא מישהו שאתם סומכים עליו, שאתם יכולים לדבר איתו- יכול להיות מורה, הורה, חבר טוב או יועץ בבית ספר, אתם יכולים למצוא מישהו לדבר איתו...אבל הדבר העיקרי הוא שלא משנה מה, לא משנה מה קורה לכם, לא משנה כמה מיואשים אתם, אתם לעולם לא נוקטים באלימות."- ג'רארד וואי.

"כל פעם שמישהו אומר לכך שאתה לא הולך להגיע למשהו, אתה יודע, זה הזמן שלך לזרוח אתה יודע, אתה יכול להראות לכולם להוכיח לעצמך שמה שאתה עושה הוא אמיתי וזה נחשב וזה עושה את ההבדל."- ג'רארד וואי

"התאבדות היא דבר רציני. ואם אתה מכיר מישהו שהוא אובדני, אתה צריך לעזור להם. אף אחד לא צריך שיכאב לו. כולם צריכים לאהוב את עצמם. כמו שאני אוהב אתכם".- ג'רארד וואי

"היי בנות אתן יפות. אל תסתכלו על המגזינים הטיפשיים הללו עם הדוגמניות המקלות.

תאכלו בריא ותתאמנו זה הכל. אל תתנו לאף אחד להגיד לכם שאתן לא טובות מספיק. את טובות מספיק. אתם טובות מידי. תאהבו את משפחותיכם עם כל הלב ותקשיבו לזה. אתם מדהימות, לא משנה איזה מידה את 4 או 14 (מידות אמריקאיות). זה לא משנה איך את נראית בחוץ כל עוד את אדם טוב. כל עוד את מכבדת אחרים. אני יודע שזה נאמר אלפי פעמים, אבל זה נכון. היי בנות אתן יפות." – ג'רארד וואי.

"אני לא רוצה שאנשים יפחדו לחיות, כשאני חושב שזה הפחד הגדול ביותר של כולם. אני רוצה שאנשים יבטאו את עצמם איך שהם רוצים. אם זה אומר להתלבש בבגדי אישה, אז תעשה את זה. אני מאוד מתנגד לאי סובלנות, גזענות ואפליה על בסיס מיני. גברים עדיין נקראים "הומו". אני רואה נשים שהתייחסו אליהם כאזרחים מדרגה שניה, אפילו בפאנק רוק. אז אם זה קורה כאן, זה קורה בכל מקום."- ג'רארד וואי

"אני יעודד את החיוכים שלכם, אני אצפה שלא תבכו" (The End From The Black Parade)

"לעשות או למות , אתה בחיים לא תגרום לי, כי העולם, לעולם לא ייקח את לבי, אתה יכול לנסות, אתה בחיים לא תשבור אותי, אני רק גבר, אני לא גיבור, אני רק ילד, שהתכוון לשיר את השיר הזה." (Welcome To The Black Parade, from The Black Parade)

"תעמוד פאקניג זקוף, אל תיתן להם לראות את הגב שלך ולקחת את הפאקניג שלי ולעולם לא תפחד שוב."  (Our Lady Of Sorrows, from I Brought You My Bullets, You Brought Me Your Love)

"אתה לעולם לא תיקח אותי חיי, תעשה מה שצריך כדי לשרוד, כי אני עדייך כאן"(from Kill All Your Friends)

הזמר ג'רארד וואי היה אלכוהליסט, אובדני ומדוכא.

אבל הוא עבר את זה.

ועכשיו הוא מעביר את המסר שלו לכולם.

הוא סיפר את הסיפור שלו לעולם כדי ללמד אנשים שהחיים הם דבר מיוחד. ויכולים להיות יפים אם אתה רוצה שהם יהיו.

הוא לא פריק שמשתמש בתנועת תרבות ה"אימו".

מיי כמיקל רומאנס ממשיכים להגיד שהם לא אימו.

יש הרבה ראיונות שבהם הלהקות אומרות שהתווית הזאת פשוט לא מתאימה להם.

4) מה זה אימו

זו תנועת תרבות של שנות ה-80 המאוחרות, שפותחו באזור וושיגטון, DC.

זה נולד להיות ההפך הגמור של תנועת הפאנק.

הפאנקים היו אלימים, והמוזיקה שלהם הייתה מלאה בכעס\זעם.

האימואים היו אנשים רגועים, והמוזיקה שלהם היא יותר רגשית (ממילה זו באה המילה של התנועה), עמוק ורגוע. שום דבר לא יכול להיעשות עם הלהקות המודרניות שעכשיו נקראות "אימו" (כמו מיי כמיקל, 30 שניות למאדים, פרום פירסט טו לאסט, ג'ימי אוכל את העולם, אלאסנה ועוד..)

כל הדבר עוות בגלל האינטרנט, והיום המונח "אימו" הוא מקושר לסטריאוטיפים של ילד עם שיער נוטה לצד, בגדים שחורים צמודים וחגורת ניטים.

מה שהם קוראים עכשיו "אימו" הוא לגמרי לא קשור לתנועת התרבות שהייתה בשנות ה-80, שהילדים נהגו להתלבש יותר כמו "חנונים", כמו שאנחנו אומרים היום.

זה רק אופנה, רק טרנד שהתפתח ע"י ילדים.

מיי כמיקל רומאנס תמיד דוחה את פנומנום האימו, ואף פעם לא רצו להשתמש בזה כדי להצליח, כי הדרך בה הם מתלבשים לא יכולה להשתוות להרבה להקות אחרות.

5) אחרון (אבל לא הפחות ביותר) הנקודות. זו הנקודה החשובה ביותר, בה אנחנו רוצים לדבר על הסיפור של האנה בונד.

היא, כמו הרבה ילדים צעירים, רצו להיות "משהו" כי היא לא רצתה להיות "אף אחד".

לנערים האלו, להיות עצמם זה לא מספיק. הם רוצים להיות חלק ממשהו, הם רוצים להיות מיוחדים, הם רוצים להיות שונים.

נערים תמיד רצו להיות בקבוצה, זה תמיד היה כך.

האנה בונד הייתה נערה צעירה מופרעת\מעורערת, והאמת היא שההורים שלה לא היו מסוגלים לעזור לה.

פגיעה עצמית זה בעיה פסיולוגית רצינית, שהייתה ממוסחרת ע"י פנומנום האימו באינטרנט.

היא אמרה להוריה שהיא נהגה לחתוך את עצמה כחלק מטקס חניכה, והיא הבטיחה שהיא לא תעשה זאת שוב.

איזה מין הורה יעשה דבר כזה?

הבת הקטנה שלכם חותכת את עצמה בשביל טקס חניכה ואתה לא עושה כלום עם זה?

טקס חניכה פולחני הם תמיד קשורים לשטניות וקבוצות, ואתם לא דואגים לבתכם שהיא עושה דבר כזה? למה הם לא דיברו איתה?, למה הם לא לקחו אותה לטיפול רפואי? הבעיה היא לא המוזיקה.

המוני ילדים מקשיבים למוזיקת רוק, לובשים שחור וניטים והם שמחים לחיות את חייהם כמונו.

הם לבושים כך כי הם רוצים להרגיש שונה, הם רוצים לבטא את עצמם.

אתם לא צריכים לשלוט במחשב האישי של הילד שלכם, אתם לא צריכים לדאוג שהבן שלכם קונה דיסק רוק, אתם לא צריכים לשרוף את כל הבגדים השחורים שלו.

אתם צריכים ללמד את בנכם את ערך החיים.

אתם צריכים ללמד אותם לחשוב עם המוח שלהם. להיות כל מה שהם רוצים להיות.

מבלי שיהיו מוגבלים ע"י אף אחד.

זה קל מידי להגיד את זה, זה הכל הודות ללהקת רוק.

אנחנו רוצים שכולם ידעו את זה:

מיי כמיקל רומאנס הצילו את חיינו.

אז עכשיו קחו דקה מחייכם ותחתמו על העצומה הזאת

תלחצו כאן!