נשבע לכם שכואב לי

כואב להיות לבד- החשק לחבק, לנשק פשוט הורג.

עד עכשיו לא הבנתי את זה.

חשבתי שאם אני אבלה בחברת בחורה יפה לילה אחד זה יעביר את הכאב.

אבל זה לא ככה.

סיפוק מיני כל כך שונה מסיפוק רגשי.

אני מחפש אהבה, אני צריך אהבה, אני זקוק לאהבה, אני נואש לאהבה.

הכרתי מישהיא כל כך חמודה, מתוקה, עינים כחולות, כל כך יפות- אבל אני לא מסוגל להתחיל איתה- אין לי את האומץ ומה גם שהיא קרובה מדי לחברים שלי ואחד מהם שם עליה עין.

אני מרגיש איך הלב שלי דוחה את הרגש, איך הגוף אומר "לא" כשהלב כל כך רוצה להגיד "כן"

אני מרגיש כל כך רחוק ממך, ומצד שני כל כך רוצה אותך.

לא פיזית.

אפילו לא התעמקתי במחשבה עד כמה אני נמשך לגוף שלך.

אני פשוט רוצה אותך ילדה, את העיניים, הידים העדינות, החיוך.

כמו ילד קטן וטיפש.

אני לא יודע איך מתחילים עם בחורה!

אין לי בעיה להכניס בחורה למיטה, לא הייתה לי בעיה איתך (אבל את זה סיפור שונה)

אני לא יודע איך להתחיל עם הבחורה, איך להתחיל לדבר איתה אפילו, מה להגיד לה.

כמו ילד קטן וטיפש.

מה יהיה איתי? איך הגעתי למצב הזה?

אני הבחור שאף בחורה לא מסרבת לו, לא מסרבת לו להיכנס איתו למיטה.

אבל אהבה? קשר רציני? לא יודע אפילו מאיזה כיוון לגשת.

כמו ילד קטן וטיפש.