יש לי הרבה סרטים בראש, אני יודעת
לפעמים אני יודעת שהם סרטים
לפעמים אני יודעת שאני צודקת
לפעמים אני צריכה להתמודד עם היכולת שלי שלרוב די טובה לקרוא אנשים
בעיקר ביחסים
לרוב, כדי לא להיות לבד, אני שומרת הרבה בבטן, לפעמים כשזה מגיע - אני לפחות שמחה שהספיק להיות משהו
לפעמים אני אומרת שהגיע הזמן, כי התחושה הזאת, שאני יודעת שמי שאיתי לא באמת איתי במלואו הורגת אותי, ולמעשה אני שמה קץ למה שלא הייתי רוצה בד"כ שיגמר, לפחות לא באותו השלב
ועכשיו, כבר עוד מעט שבועיים
זה מאוד נחמד לי
יש סקס
מישהו לישון איתו בלילה
תמיד אני אוהבת לישון עם משהו
לאחרונה זה נעשה לי מוזר
אולי כל השנים הללו, של הלישון לבד עשו משהו
במקום ילדה רומנטית שחולמת חלומות, אני מביטה במיטה המאוכלסת, לעיתים מרוצה, לפעמים תוהה מיהו האיש הזה שם
גם מוזר ללכת לישון במיטה זרה עם מנהגים אחרים
עם כל זה יש את שאלות האוהב לא אוהב
מה הוא מרגיש
אם לקראת השינה שהוא ממש עייף ולא מתפקד, הוא לא נוגע בי כי אני לא מושכת אותו/הוא מתלבט וכו, או שהוא באמת עייף
כך או כך זה לא משהו ששבועיים של קשר מאפשרים לדבר עליו
יש בזה כאב, יש גם הנאה
עכשיו אני לא יודעת בעצמי מה אני מרגישה
איך הוא מנשק?
איך הוא במין? איך הוא מקבל אותי כמי שאני?
דברים שנעשים לי חשובים יותר ויותר
שאלה מה אני רוצה, מה מגיע לי לדעתי, איזה סוג של קשר
וכן כן, תמיד אומרים הטוב ביותר, אך מהו אותו טוב ביותר?
מישהו שיאהב? מישהו שיבין? מישהו חכם/יפה יצירתי/עשיר/מבוסס?
אינני יודעת מה הכי חשוב או אפילו להתחיל לחשוב על לסדר עדיפויות
אבל כשמגיע מישהו חמוד, אז כייף לי, ולא נעים לי שיש את תחושת הפרידה מעל הראש
זה לא נעים בכלל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
