יומני הנסיכה ~

אני מתבוננת בתמונות ומעלה זכרונות.

מעלה חיוך פה, ומזילה דמעה שם.

עכשיו אני נזכרת כמה היו פשוטים החיים אז,

איך לא הכרנו את המילה עצב,

פשוט בכל התמונות חייכנו כיאילו

שידענו שאין שום רע בעולם הזה

אבל כיום שאני יותר גדולה ומבינה קצת

את מהות החיים,

הייתי מעדיפה לחזור לתקופה שבה

אושר ואהבה היה המוטו שלנו,

לתקופה ההיא שלא ידענו כלום מעצמנו, וזה היה רק טוב ~

אני מצטערת שלא עידכנתי כמה ימים, אז הגיע הזמן..

_(Y)_

לינוי.