כל כך בא לי לכתוב על עצמי
על הכנס חנוכה
על מה שעובר עליי
על המצברוח שלי
על הדברים שאני צריכה להכין, להגיש
על הרגשות שלי(או על החיסרון שבהם)
בא לי ואני פשוט לא מסוגלת
זאת לא מלחמה
זה רק מבצע צבאי.
זאת לא מלחמה
זה רק מצבע צבאי
זה מה שניסיתי לשכנע את עצמי במשך כל אחר הצהריים
בערך בשעה אחת נגמר סרט שראיתי טלויזיה
ירדתי למטה לשתות תה ולסיים את העבודה באזרחות שנתנו לנו לחופש
היה לי יום מתוכנן לגמרי
רציתי להתחיל לעשות טלפונים ברגע שתצא השבת
לסיים דברים להיות פרודקטיבית לחלוטין
ובמקרה שבמטבח נתקלו עניי בערוץ 2 שהיה פתוח בטלויזיה.
וראיתי שפתחנו במבצע נגד עזה שהפצצנו אותם
כמובן ימינית שכמותי אמורה לשמוח על זה שאנחנו סוף כל סוף משתמשים בכוח שיש לנו
והדבר היחידי שעלה במוח שלי שהלוואי שלא תתחיל עוד מלחמה
בלבנון השנייה ..לא יודעת הייתי ממש עצובה..ממש פחדתי שזה יפגע בי או באנשים שאני אוהבת
למרות שאין שום סיכוי שזה יקרה ..ממש פחדתי.
ועכשיו אני ממש פוחדת שאני אכנס שוב לאותם פחדים.
לעוד שינויים לא חיוביים
שאולי לא יהיה קונגרס
שאולי לא יהיה בצפר ביום שלישי
שאולי יקרה משהוא לאנשים שאני אוהבת.
ועכשיו שיש באמת סיכוי שיקרה משו לאנשים שאני אוהבת..
זה ממש פחיד
אבל לא יקרה להם כלום
כי זאת לא מלחמה זה רק בצע עצבאי.
"עופרת יצוקה"
אני מאחלת לכל מי שנמצא באזור סיכון
שלא יקרה לו כלום.
שהיום והזמן הקרוב יעבור בשלום ושלא יקרה משו לאנשים שאני אוהבת.
לאנשים שחיבקתי ביום חמישי
די לא בא לי לחשוב על זה בכלל..
אבל כבר לא בא לי להתעסק בעצמי
אוף אני אלך למצא לי תועלת במקום אחר
שיהיה לכולנו זמן שקט
דושינקה:P