זה טוב לקחת את עצמך ברצינות?
כאילו תמיד תהייתי אם אנשים שלוקחים את עצמם
כל כך ברצינות וכל כך בטוחים 'שהשמש זורחת להם מהתחת'
הם באמת אנשים חשובים ויש להם סיבה לחשוב ככה
בנתיים לפי מה שהבנתי עד עכשיו זה אנשים שגורמים לך לחשוב שהם הדבר הכי חושב שנמצא במזרח התיכון
אם לא בעולם
ווואלה, למה תמיד אני קונה את השטויות האלו?
מאמינה לשמש הזאת הזורחת והולכת כעיוורת
אחרי אנשים שהאגו שלהם כל כך הרבה יותר גדול מהגוף שלהם ובטח מהתכונות הטובות שלהם
הבנתי את זה רק בימים האחרונים
בהם באמת יש לי הרבה זמן לחשוב
אין כמעט מטלות מבצפר לעשות פה ושם כמה חזרות בערבים יוצאת עם חברים
ואת רוב הימים אני מעבירה בבית בין הטלויזיה למחשב לגיטרה(שממש התחלתי להתמיד כל הכבוד לי)
וכמו מנטרה חוזרת על זה אצלי במוח
שהכל בסדר שזה ככה כי בימים הקשים של החזרות אני אודה לאלוהים על כל יום כזה
ובנתיים..בחופש
אני מניחה את דעתי על כל מיני דברים ולבטים
שאולי מוטב שאני לא אניח עלייהם את הדעת
אני ממש מתחילה לגלות פרצופים של אנשים מתחת למסכות שהם שמים
וזה מרגיש לי מצוין
גם הדמות שלי בבגרות...גם היא יודעת לקרוא את האופי האמיתי של האנשים
ולהגיב בהתאם רק שאני לא יודעת להגיב בהתאם
ברגע שאני מגלה ככה על מישו אני פשוט משתתקת נאלמת דום
לא רוצה שיידע מה עובר לי במוח
כאילו שכולם קוראי מחשבות ומסוגלים לדעת המ עובר לי במוח כל רגע ורגע:P
אבל בכל מקרה
הפרצופים האמיתיים של האנשים האלו..
לפעמים מגלים שנדמה להם שהשמש זורחת להם מהתחת
ווואלה איך יכלתי פעם אשכרה לסמוך על בן אדם כזה?
ולפעמים מגלים נשמה טובה ואוהבת.
למרות שיכול להיות שכולנו עשויים כמו בצל
ואתה מראה את הפרצוף שאתה רוצה להראות
ואני עכשיו סתם שמחתי לשווא כי חשבתי שאני כזאת גיבורה ויודעת לקרוא באמת את האנשים
ובעצם רק קראתי את מה שהכתיבו לי..
לא משנה...
צריך לברר כמה עניינים לא סגורים שאני מעדיפה שייסגרו
או שיפתחו מחדש
לא יודעת יש עניין אחד גדול או 2 שממש מציקים לי
ואת כל השאר אני אדחה ליום אחר
שלא נתעייף חס וחלילה
שבת שלום וחג שמח
דושינקה:P
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
דושינקה:P