סתצם לא יודעת
בזמן האחרון עם עודף הזמן הפנוי שיש לי
אני כל הזמן משווה את הזמן של עכשיו לפני שנה..
לקראת המשלחת מורעלת על צמרת ושטויות
ואני כל הזמן עושה לעצמי את החשבון נפש עם עשיתי החלטה נכונה או לא
תכלס תמיד אני עונה לעצמי שכן שוואלה לא יכלתי לתת לעצמי צופר גדול יותר מלהפסיק ללכת לצמרת
זה לא היה אופי שלי ולהשתנות ככה מניגוד לניגוד לא בהכרח הופך את הנפש למלאה יותר
די התהפכתי שמה אז
לא חשבתי על מה יעשה לי טוב ומה ישמח אותי
חשבתי כל הזמן שאני רוצה להקדם
מלא אמביציה להוכיח שאני הכי טובה
ועכשיו כשיש לי את כל הזמן הפני שבעולם אני מבינה כמה שהוא חשוב לנפש ,לחיים..
כאילו פאק כל כך כיף לי לנוח ולשבת מול הטלוזיה ...
אבל עדיין זה שהשאלה נשאלת
והחשבון נפש נעשה כל הזמן
לא יודעת אולי..אני מתחרטת?
כאילו..זאת מסגרת מדהימה
ואפשר לקחת ממנה המון וזה כיף לא נורמלי ופוגשים אנשים מדהימים3>
ואני באמת מאמינה בארגון הזה הוא נותן המון והכל..
אז..למה אני לא שם שוב?
זאת השיחה שמתנהלת עם עצמי כל הזמן
להרגיעה להניח לנפש לא לחשוב פשוט חיות.
ולחיות זה לא ללכת להתנדב
לחיות זה לבלות עם חברים להשקיע בלימודים שכל כך קשים לי
ללכת לת"א בסתם כי מתחשק לנסוע לים מבלי לתכנן את זה שבועיים מראש
להנות לחיות
בא לי שייגמרו הלימודים ונתחיל לעבוד ונתחיל לחיות באמת
כשיהיה לי כסף אני אכול לעשות את כל מה שבא לי בכל רגע
להתחיל לנהוג וכאלה
לצבוע את השיער
לנסוע לים -המוווון ים:)
אז בתקווה לחיים ארוכים ומלאים בחיוכים:)
דושינקה:P
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
דושינקה:P