הכל כשורה

החופש הזה לא התחיל כמו שכולם קיוו שהוא יתחיל...

אני לא יודעת מה שמעתם לא שמעתם

אבל מישהיא מהשכבה שלי נהרגה ביום שישי בלילה בתאונת דרכים..

ומאז..הכל השתנה..

זה לא שהיא הייתה חברה כל כך טובה שלי..

יצא לנו לדבר פעם פעמיים בכל זאת היא הייתה איתי במדס שזה אומר 8 שעות כל שבוע

אז בזמן שכולם מסיבי מאושרים מהחופש ונהינים מהחים..

לי בנתיים יצא להיות בהלוויה בפעם הראשונה בחיים שלי

ותאמינו לי שזה לא היה כיף במיוחד...

אמא שלה צעקה ובכתה ולא הצליחה להירגע כולם מסביבי בכו

כל כך כואבים על חיים של מישהיא שנקטפו כשהיא בסך הכל בת 17

אמורה להתחיל חודשיים של כיף של חופש....

ואני פשוט עמדתי שם.. בשוק לא מבנה מה קורה מסביבי

אני לא יודעת איך אני ממשיכה מכאן

כל כך כואב לי כל פעם שאני יוצאת ומבלה

או סתם מדבר עם חברה בטלפון על דברים שנעשה עוד יומים שלושה

אני יודעת שהיא מן הסתם לא תוכל לעשות את זה

וגם החברות הטובות שלה שכרגע פשוט מסתובבות מתות חיות..

אני כל הזמן נכנסת לפייסבוק

לבדוק עם מישו כתב לה משו ואם כן מה

אני מתה לכתוב שם משהוא להגיד כמה כואב לי קשה לי

ולא רק שזה בגללה שהיא ברצינות הייתה אחד האנשים המדהימים..

גם בגלל שבחיים שלי לא חוויותי משו כזה

לאבד מישו בגיל שלך... ריבונו של עולם..

הילדה בת 17

מה היא כבר עשתה לא בסדר שמגיעה לה עונש כזה?

להורים שלה ,לחברים שלה, למורים שלה ,לכל הסובבים אותה שפשוט נשארו עם כאב לב

עם רגשות אשמה

הרי לכולם בסופו של דבר זה יעבור ועוד חודש חודשיים שנחזור לשגרה

כולם ימשיכו עם החיים שלה יתנהגו כרגיל חברות שלה יחזרו לצאת בימי שישי

וההורים שלה יראו את כולם מתבגרים הופכים לחיילים לאזרים

יהיו לנו כבר יהיו ילדים

והחיים ימשיכו

ודנית, היא תמיד תישאר בת 17 היא תמיד רק הרגע סיימה י"א

והיא לעולם לא תשתנה יותר

וזהוא זה החופש שלי...

מלוויה לשבעה

וללנסות למצוא את האיזון בין להתאבל על מישהיא שהכרתי

לבין למצות את החופש ולהנות מהרוגע לפני השנה הכי לחוצה שתהיה וגם האחרונה...

דושינקה:P