הכל כשורה

קמתי מאוחר נורא

באיזה אחת וחצי

ואוו פעם זה היה נחשב אצלי למוקדם יחסית לחופש...התקלקלתי:P

ולא יודעת..אין לי הרבה סבלות...

חלטתי שהיום אני אלמד ל003

אז עשיתי מבחן אחד שבמהלכו צחקתי כמו מטורפת

כי זה היה המבחן הכי קשה בכל המיקודית והיא הכי קשה וזה היה כל כך כל כך קל!!!!!

אז אני סתם מעבירה את הזמן כזה

והוא לא יוצא לי מהראש..

אמרתי לשיר שאני אדבר איתה על זה לפני כמה זמן..

אבל אני עד לא יודעת מה קורה איתי..

אין לי מושג מה החלטתי

זה מסובך..

קל להתפלל לחבר..

אבל אז פתאום כשזה מגיע..זה לא כמו במחשבות..

זה מלחיץ..קצת..הרבה..מאוד..

אולי אני סתם חושבת על זה יותר מידי

אבל אמא אמרה שחשוב לחשוב

אז אני צריכה לחשוב אבל ככל שאני חושבת על זה אני נהיית יותר בלחץ...

ואני כבר לא יועדת מה לעשות

אני יודעת שהפיתרון הכי נכון זה פשוט לזרום עם זה אבל עדיין..

אם רק הייתי יודעת מה הוא רוצה הייתי פשוט מתאימה את עצמי אליו..

אך..

שונאת בעיות בנים..אני מרגישה כזאת פקצה!

ולי זה נראה כמו סוף העולם ותכלס זה כזאת בעיה מטומטמת...

אני כזאת חסרת פרופורציות לפעמים

לא משנה כבר..

דושינקה:P