הכל כשורה

אני צריכה ללמוד למצוא מחדש את הרגעים הטובים והקטנים

פעם הייתי המומחית בזה.

למצוא בכל דבר את הטוב שלו...

ועכשיו..אולי בגלל העייפות ובגלל כל הלחץ הזה

אני פשוט לא מצליחה להנות מהזמן שלי

עוד שנה אני אתגעגע לתקופה הזאת שהדבר הכי מלחיץ בחיים שלי היה

שאני לא זוכרת מי היה אבא של פאקינג ירמיהו

ואני פשוט אמות מצער שכל מה שהשקעתי בו זה לימודים..ולא מצאתי זמן לחבר

או לחברים אחרים..

אני לא נפגשת כבר כמעט אחרי בצפר כי אני צריכה ללמוד

ואני לא יכולה לנסוע אליו כי אני צריכה ללמוד גם בשבתות..

כל החיים שלי משועבדים ללוח המבחנים המזדיין הזה

ואין לי זמן לכלום..

ואני ממש ממש ממש מקווה שכשאני אסתכל לאחור ואגיד לעצמי שזאת הייתה החלטה נבונה

בנתיים נשתדל למצות את המיטב

ולפחות להוציא ציונים טובים מכל החרישה המוגזמת הזאת:)

ביוש

דושינקה:P