אחרי תקופה ארוכה מאוד שלא כתבתי כאן כלום...
אחרי תקופה לחוצה לחוצה עם ההפקה והחברים וכל השטויות...
אחרי מבחנים מורטי עצבים
אכזבות חדשות פרצופים חדשים ישנים
הרבה אנשים שחולפים על פניי..
הגעתי למסקנה שצריך איזשהוא חשבון נפש..
להרגיע את עצמי קצת..לפרוק למקום שאף אחד לא קורא בו
לרכל בלי לפגוע
ויש לי כל כך הרבה דברים רעים להגיד על אנשים..על האנשים בכיתה..על האנשים שמסביבי
ואני מרגישה כל כך צבועה כל יום מחדש
כי יש לי מה להגיד ואני רוצה להגיד אותו...
אבל אני כל כך מפחדת מעימותים ומריבים ומכל החרא הזה
שאני מעדיפה לשתוק ולאכול את עצמי..
ואם אני מדברת על מישו מילה רעה אני עוד יותר אוכלת את עצמי שאני ככה מפקירה חברויות של שטויות
וזה באמת זה שטויות..
ההיא עושקת אותי בסיגריות וזה יוצא ביציאות שבא לך לתלות אותו וההוא חופר וההיא יש לה פה אללה איסטור
וההוא ניגז וההיא נעלבת וכל כך הרבה דברים רעים וכל כך לא בא לי שהם יהיו בנשמה שלי!
וכל כך בא לי להירגע...אני מנסה לקחת את הזמן שלי יותר בקלות
ולנשום...
ולדעת לישון פחות ולהמשיך לתפקד
ו....
לא יודעת לא משנה
סתם ניסיתי לפצות על עצמי לא חשוב כבר
לילה טוב דוישנקה