הכל כשורה

אני לא יודעת מה נכנס בי

איך ממצבוח חרבנה...

אחרי שיחה עם בן אדם אחד אני יכולה להרגיש כל כך טוב..

אולי אחרי כל התהיות.וההתפלספויות וכל הפחדים

וההתנתקויות...הוא זה שבשבילי..

אפילו לזמן קצר

זה שיביא לי אהבה?

אני מקווה

וזה כל כך לא מזה...זה פשוט..

שיהיה אחד ששיך לי..שחושב עליי 24/7 שאני אחשוב עליו..

מישו שייתן לשירים שלי משמעות מחדש

אני ממש מקווה שזה יקרה..אני ממש מקווה שמשו טוב ייצא מזה:)

אבל בנתיים תחושה טובה..ואין יותר מאושרת ממני:)

דושינקה:P

לא יודעת מה יש לי בזמן האחרון..

אני כל הזמן חושבת על דברים פילוסופיות חיים של ילדה מתבגרת כזה

ויש מנסה להוכיח לעצמי שאני טועה

יש מבליטה את מה שטוב מול מה שרע ישר מטשטשת את העקבות לכל סימן רע שהיה אצלי בגוף ולא נותנת לו להינכס

אני שפוכה מעייפות..קורעים אותנו בבצפר כאילו אנחנו באיזה י"ב(אה איזה קטע אני באמת בי"ב:P)

כבר אין זמן לכלום..

הזמן היחדי שיש לי לנקות בו את הראש זה בדרך הבייתה..

בבית זה כבר כמו על אוטומט....

אוכל פייסבוק כילים ויאללה לעבודה יש מבחן או בוחן או משו

אני מגיע ב12 למיטה הרוגה כבר..אחרי שראיתי קצת טלויזיה עם המשפחה...

קצת דיברתי עם עומר...והרגעתי לעצמי את המצפון שלמדתי בסדר ושאין לי מה לדאוג.

לא יודעת..

זה סתם בטח הכל בראש לי..

וזה רק בגלל שאני עייפה אני קצת מצוברחת

ומנסה לכתוב על משו רע ומשו שאני לא עושה בסדר..

תכלס...אני לא מצליחה להיזכר מתי הייתי לא עייפה.

מהרגע שחזרנו מסוכות אני בהתרוצצויות..עם מעט מידי שעות שינה...

בא לי חופש שוב...או קצת פחות לחץ..

וזה מצחיק שאני מחפשת את העוגן שלי בזמן שאני העוגן של כל מיני אנשים..

או שאני לפחות מנסה להיות..

מנסה לתמוך לעזור לתת מהכוחות שלי לאנשים אחרים שאני כל כך כל כך אוהבת...

וואלה...בא לי קצת תמיכה בחזרה..

למרות ששום דבר לא קרה..

בא לי קצת כיתה י ...או שלא:)

יאללה יהיה בסדר..אני סתם מסמורטטת עם מוזה לכתוב..יעבור:)

לילה טוב חברים:)

דושינקה:P

בתור הבת של אמא שלי ובתור הנכדה של סבא שלי

( ומי שיודע על מה אני מדברת...סימן שהוא מכיר אותי ממש טוב:P)

לא הורגלתי לוותר..להרים ידיים משמעו כישלון חירוץ...

עדיף לנסות 100 פעם עד שמצליחים מאשר להרים ידים..

עדיף הכל מאשר להפסיק באמצע במיוחד בדבר חשוב כמו שעליו אני מדברת..

ופשוט החלטתי שזה לא שווה... שזה לא הולך להיות ביניינו..

שהוא קקי ומעפן..ורחוק ומעצבן..

וזה לא יקרה...וכדאי שאני אכניס את זה לראש שלי כמה שיותר מהר בשביל למנוע את גודל האכזבה...

זה הפאק שלי עם בנים...אני יכולה להיות הכי אדישה עד שאני מרגישה שהם רוצים משו קטן גם

ואז אני כמו כלב אמסטף אחוז טירוף מתנפלת על השלל ומבריחה אותם...

אחד אחד....

אני לא משחקת את המשחק כמו שצריך...למרות שאני יודעת את החוקים..

אין לי מושג למה חשבתי לעצמי עד עכשיו שאם מההתחלה אני אגיד לו מה בא לי ומה התוכניות שלי

זה לא יבריח אותו- ולהפך!! הוא יבין, ותהיה בנינו מערכת יחסית פתוחה ושלווה.

בולשיט!

מעכשיו משחקת את המשחק עם כל החוקים! עם כל ההוראות..

כמובן מנתחת את מי שנמצא מולי ולומדת לשחק בהתאם לכללים שלו..אני גמרתי להמציא את הגלגל מחדש..

זה לא עובד ובשביל שאני אקבל מה שאני רוצה אני צריכה להיות משתתפת הוגנת...

ולהפסיק להתלהב כל כך..ולחשוב על הדברים כל כך הרבה! פשוט לקחת את הכל באיזי..גם כשהוא בא..אז הוא בא! זה לא הופך להיות מושא עניי גם בשביל למנוע את האכזבה בסוף וגם לא לצאת פטאתית -אחרי כל פעם...אני מספרת לכולם בערך כי אני כל כך מתלהבת כמו ילדה בת 2 ואז כולם מתעניינים וזה לא הולך...

לא יודעת..

אני ממש הייתי רוצה שחברים שלי יהיו כאן כבר..היום בערב חוזרת הטיסה מפולין...

ויש לי הרבה מה לספר..ואני בטוחה שגם להם..

זה היה קצת שבוע מבאס ומעצבן..ועם המון געגעועים..ואני כל כך מאושרת שהם חוזרים כבר!:P

וזהו בערך..

אני לא יודעת..

אני מקווה שנתתי קצת יותר פרטים על מה עובר עליי וכאלה..

רק בשביל הזיכרונות מאחר כך:)

יאללה ביוש

דושינקה:P