הכל כשורה

אני לא יודעת המ קרה איתי בסופ"ש האחרון...אבל דברים התחילו להריגע..

לנוח לנשום להתפקס

ככה היה אמור להתנהל כל החופש שלי..על מי מנוחות...

ועם העבודה והלימודים ועם הלנסות לדחוף עוד חבר או שניים באמצע בשביל להרגיש טוב

זה לא היה נראה כמו חופש אלא כמו התחלה של שגרה שעומדת לכבוש את עולמי בעוד כמה חודשים והוכיחה לי ..

כמה שאני לא בוגרת מספיק

הייתי בטוחה שבשלב הזה אני כבר אהיה עם חבר..

מה לא עשיתי? כמה שעות לא התפללתי? כמה לא חיכיתי וחלמתי וביקשתי מה' בכל לשון של בקשה שאני כבר אמצע לעצמי זוגויות קבועה

וכמו שאני מסתכלת פה בבלוג שבערך מספר את קורותי..

הבנתי שכשאני לא רוצה זה קורה.. כשאני אומרת שאני זורמת זה עובד

ולא אומרת בכאילו ובנתיים מחכה ומצפה שזה יקרה אלא באמת עוזבת את זה..

זה קורה ומתהווה..

והכי חשוב לא לפתוח פה לשטן ולהתחיל לדבר  על זה.. ולהתחיל ולפתח ציפיות ולהתרגש ושטויות..

לזרום לקחת את הדברים זאיזי לשחרר

הכל לטובה... וכל עקבה לטובה..

וזה השיעור הכי גדול שאני צריכה ללמוד... רק שבאמת אני אהיה בוגרת באמת ובשלה למערכת יחסים אמיתית רק אז אני אקבל אחת רק אז ההזדמנויות יפתחו ואני אהיה במערכת יחסים בוגרת אמיתית ובשלה

זה הכל תיכנונים מלמעלה סבא אסף וה' שומרים עליי טוב טוב שלא יקרה לי שום דבר שהוא לא לעניין:)

אני מאוד מקווה שהכל יסתדר.. ושכשאני אסתכל על התקופה הזאת במבט לאחור עוד כמה שאני אני אגיד לעצמי שזאת הייתה תקופה מאושרת:)ב"ה

דושינקה:P

אני לא יודעת...מה ללהתחיל לכתוב כאן מחדש?

כנראה שיום שלם של זמן פנוי בהחלט פותח את הצ'אקרות..או את צ'אקרות השיעמום:)

אני לא יודעת מה הייתה המטרה שלי שפתחתי את הבלוג

כנראה שבגלל שכל החברות פתחו גם זה נתן לי מין בוסט כזה לעשות...

ויכול להיות שזה סתם כי שיעמם לי:P

אבל ככל שחלפו השנים והבלוג הזה נהיה ממש ותיק ובעיקר אישי זה הפך למין יומן כזה..

שבו אני יכולה להתסכל אחורה בחודשים ולהיזכר במה שקרה אז.

אילולה המקום הזה איך הייתי יודעת מה עשיתי בפברואר 2008?!

בנוסף לכך הייתי מלאה בעצמי..מאוד... הרגשתי צורך לפרוק כל הזן וכך אולי למלא מקום לדברים חדשים..

הנצחתי כאן דברים שבחיים לא הייתי זוכרת והכל כתוב ברמזים מאוד מאוד אישיים שרק אני יכולה להבין ולפעמים גם אני לא זוכרת:)

אני מרגישה בזמן האחרון שאני לא משחררת את מה שקורה לי..

אני מדברת על חלק הדברים אבל לא באמת מנציחה את התקופה שחיכיתי לה כ"כ הרבה זמן ואני לא אוכל להיזכר בה שוב:)

אז כנראה שאני אחזור לכתוב...

אחזור להנציח.

בעיקר כי זה חשוב לי להיזכר בזה אחר כך...

ובמיוחד כי אולי אני אבין דברים שלא הבנתי קודם..

כמו בנים או אישיות וכאלה:)

בנתיים בא לי להיכנס להתקף נוסטלגיה קטן ולראות מה עשיתי לאחרונה..

אני בטוחה שאני אצא בשוק ואגיד כמה התבגרתי כמה השתנתי..

אני כ"כ לא אותו בן אדם כמו דניאל שפתחה את הבלוג כשהיא הייתה בת 15 ועכשיו...היא עוד מעט מתגייסת:)

בואו נראה:P

דושינקה:P