בזמן האחרון יצא לי קצת לחשוב על האם אני נאיבית מידי או אופטימית מידי..
היו לי תקופות לא כל כך נעימות בחיים(בלשון המעטה:P)
ואני חושבת שמה שלמדתי מהם זה בעיקר להסתכל על הצד החיובי של החיים
לחייך לשמו לצחוק להנות מהשנים האלו שאתה נער והכל מותר גם בגלל שזה עושה אותי מאוד מאושרת
וגם בגלל שזה יוצר בן אדם שמאוד נעים להיות בחברתו
אחרי המסע הבנתי שגם חשוב להסתכל ככה על בני אדם להפסיק לבקר את כולם ותמיד להסכל על מה שטוב בזולת
אני חושבת שכל השיטות המצחיקות האלו שלימדתי את עצמי הפכו אותי לבן אדם מאוד מאוד מאושר אבל קצת עיוור
אני משתדלת להרחיק את הרוע ואת הכאב ממני ותמיד להסתכל רק על הדברים הטובים
ועל האנשים שעושים לי טוב ופשוט להעיף קיבינימט את מי שמנסה לעשות לי רע
ועכשיו פתאום שקצת מתפקשש לי ואני מתוסכלת אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי
ואני ישר מתחילה במנגנון ה"הכל בסדר" להסתכל על הטוב ובלה בלה בלה
ואני לא שמה לב אבל אנשים קצת דורכים עליי
כי הם יודעים שזה לא משנה לי
ושכל מה שמשנה לי תכלס
זה אנשים טובים וחברויות וטובות
ואני פשוט מעלימה עין מה הדברים הפחות נעימים שהם עושים לי..
לא יודעת ...
אני לא כל כך אוהבת אנשים שלוקחים את עצמם יותר מידי ברצינות
וישר אומרים כל מה שלא מוצא חן בעייניים ומנסים "לתקן את העולם"
והדבר האחרון שאני רוצה להפוך להיות זה בן אדם כזה
אחד כזה שמתלונן על כל שטות שמישו עשה לי ואיזה מבט ההוא דפק לי וכמה ההיא לא נחמדה ויש לי כאלה בטונה
וזה גם לא אנשים שעושים לי גם דברים שאני עושה לעצמי שאני מלחיקה
כאילו לשים דגש רגע על משו שהוא לא בסדר יביא לי אנרגיות שליליות ואללא איסטור מה יקרה איתי מעכשיו
כל הגישה הזאת...אסור שהיא תהיה יותר מידי אבסולוטית
צריך למצוא את הבאלאנס בין להיות אופטימית ושמחה ובן אדם מאושר שנעים לי להיות ושנעים מאוד לסביבה להיותך לידו לבן אדם שעומד על שלו ולא מחליק ומדבר על הדברים שעושים לו רע עם מי שעושה לו רע ולא נותן לאחרים להפוך אותו לסמרטוט
ואולי 2 הדברים בכלל לא קשורים? הרי אני יכולה להישאר בן אדם טוב ואופטימי ומאושר וכן להגיד מתי משו לא מוצא חן בעיניי..
גם אצלנו בכיתה מאוד קשה להתבלט ..כולם מאוד תיאטרון והרבה יותר נוח במצבים מסויימים לשתוק מאשר להגיד את הדעה שלך כי אחרת יצעקו עלייך או יריבו איתך ולמה לי להתעסק בשטויות האלו תכלס?
ולמרות שבשנה האחרונה החלטתי שזהו אני ממש לא מנהיגה יותר
ושכל אחד יעשה מה שהוא רוצה ואני יעשה מה שנראה לי לנכון:P
וברגע שהחלטתי את זה הבנתי שזה אומר שאני אהיה בעצם ביחד עם כל החברה ויעשה כיף ושטויות
במקום להתעסק ב"אם אני חושבת שזה חשוב ליישב את הנגב או לא?"
אבל מה שתכלס גם קצת קרה זה שפחות ופחות השמעתי את הטון שלי בדברים מסויימים ...
ובכלל לפי קוד הקיום שלי אני יסוד שמחה שזה אומר שאני אופטימית ודואגת לזה שכולם יישארו שמחים ומאושרים
זה כזה נושא מסובך הנשמה...
צריך לחשוב על זה קצת..אבל תכלס כל הפריקה הזאת מזה עשתה לי טוב וממש הבנתי כמה דברים יאי לי!!!:)
תהנו מהסוף של החופש שלכם ילדים כי זה החופש האחרון והאוא היה הכי מדהים מכל החופשים:)
דושינקה:P
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
דושינקה:P