ולא כי הבטחת לאהוב לנצח ועזבת. ולא כי המילים שאמרת לי את אומרת לאחרות. ולא כי הבטחת לאהוב רק אותי ואהבת אחרות. ולא כי מחקת את כל מה שהיה כאילו לא הייתה לו משמעות.
אני שונאת אותך, כי את כלבה אנוכית. כי למרות שאת לא אוהבת אותי, אם תראי אותי מתגברת אפילו טיפה, אפילו מרימה ראש מעל המים ל2 שניות לנשום קצת אוויר. את לא יכולה לעמוד בזה.
את חייבת שאני אוהב אותך, שאני אהיה תלויה בך. נוגעת בי נגיעה לא אקראית ומתסכלת איך עוברים בי גלי חום, אומרת משהו שימשוך אותי חזרה פנימה.
מה את עוד רוצה ממני?? לא עשית מספיק?? לא מגיע לי להמשיך הלאה, אפילו טיפה? אפילו שאף פעם לא אוהב אף אחד אחר. לא אגע באף אחד אחר. לא יגע בי אף אחד.
אבל רק, רק לא לטבוע ביגון. גם זה אסור?
מה עשיתי שזה מגיע לי? לא נענשתי מספיק?
אין לי כוח להפוך את זה למשהו פואטי. אלה פשוט שאלות שאם יצאו בקול מהפה שלי יופנו אל קיר. כי אין עם מי לדבר.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
