אז הימים חולפים להם ואני נלחם כדי להשיג פטור מלהיות לוחם (משחק מילים...) וזה באמת כ"כ קשה ומעיק. נתחיל מיזה ששלחתי להם אינספור בקשות להפגש עם קב"ן באינטרנט והם אמרו לשלוח להם פקס, אז באמת שלחתי להם פקס, עברו שבועיים - ואין שום תשובה (שלילית או חיובית.), התקשרתי היום כדי לבדוק מה קורה ופתאום הם נזכרים להגיד לי שהבקשה שלי נדחתה (והם לא אמרו לי שום דבר על זה, ככה השאירו אותי מחכה בקוצר רוח לתשובה שלהם כמו אדיוט) בגלל שאני לא מטופל ע"י פסיכיאטר או פסיכולוג. אמרתי להם בפירוש שאני לא רוצה להיות בקרבי והפקידה הסתומה הזאת התחילה לסבן אותי שזה עוד מוקדם מידי לדבר על זה ושקב"ן זה לא הפיתרון (כן בטח...). התחלתי לצעוק עליה שאני רוצה מישהו מדרגה יותר גבוהה ואחרי אינספור ויכוחים ועצבים היא לא העבירה אותי ואמרתי לה שזה ממש עצוב שכך זה מתנהל ואח"כ הם מתפלאים למה חיילים מתאבדים ולא מבינים למה הם העלימו עין....

אחרי דקה שוב התקשרתי בתקווה ליפול על חיילת אחרת יותר נורמלית, וגם איתה התווכחתי והיא לא רצתה להעביר אותי לאף אחד אז אמרתי לה "אם את לא נותנת לי עכשיו מישהו מדרגה יותר גבוהה ואת מתנתקת לי אני מתאבד", ואז היא התחילה ממש לזלזל בי ואמרה שאין דבר כזה ושאני לא אאיים עליה, אז אמרתי לה "אין דבר כזה שאין דבר כזה. תצעקי מסביבך שמישהו מאיים להתאבד ואת לא יודעת מה לעשות" והיא בדעה שלה, אז אמרתי לה "טוב, זה בידיים שלך. אם את מתנקת לי עכשיו אני מתאבד" - והדפוקה הזאת נתקה לי את הטלפון בפרצוף!!!!!!!!!!!!!

אח"כ התקשרתי למליון אנשים מהצבא, כל מיני דברים שקשורים לפניות הציבור, חלק בכלל לא ענו, בחלק הקו בכלל לא היה תקין (ככה נראה צבא ההגנה לישראל), בסוף איזה אחד ענה לי ואמר לי שאני חייב לשלוח חוות דעת של איזה רופא ואפשרי גם רופא משפחה.

עכשיו,

מה בדיוק הקשר בין זה שאני לא רוצה קרבי לרופא משפחה/פסיכולוג/פסיכיאטר?!?!?!

קיצר,

אני כבר ממש ממש מיואש מהצבא הזה...

ככל שעובר הזמן אני יותר מגלה עם מי יש לי עסק שמה ועד כמה שהכל שם שכונה,

ועצוב מאוד שכשמאיימים בלהתאבד פעמיים אז מה שעושים זה או להגיד "זה לא קשור אלי, תלך לפסיכולוג" או שפשוט מתנתקים לי בפרצוף... יפה מאוד...