העולם שלנו מבוסס על הדבקת סטיגמות באופן אוטומטי. באופן מיידי או תוך היכרות קצרצרה עם אנשים, מסגרות ומקומות אנחנו נוטים ישר להסיק מסקנות ולהיות החלטיים ולגבש דעה שכיביכול נראת לנו כנכונה ביותר. זה מדהים, אבל כל חיי, בכל תחום ובכל היכרות - הרושם הראשוני, הסטיגמות וההיכרות הראשונה - היתה פשוט, אבל פשוט לא נכונה.

כשחושבים על זה, בעיקר שמדובר על היכרות עם אנשים, זה כ"כ פתטי שאנשים קובעים מי האנשים שעומדים מולם ע"פ מפגש או שניים. הרי במילא הבנאדם במצבים האלה בוחר להציג את מה שהוא רוצה, בוחר להסתיר את מה שבא לו, ובוחר את המסיכה התדמיתית שלו. (זה גם יכול להיות ההפך, במובן השלילי).

עם כמה שזה נשמע פלצני, אבל המראה החיצוני זה דבר שהוא כ"כ חסר משמעות. אפשר לראות בנאדם שכביכול נראה בנאדם צבעוני, אישיות מגוונת ודומנינטית, בנאדם אומנותי - או בקיצור פריק. אבל כשמגלים מיהו באמת קולטים עד כמה הוא ריק מאישיות. אפשר גם לראות מישהי שנראת לנו כפריחה מטומטמת - אבל אחרי היכרות איתה מגלים שמדובר בבנאדם הכי מדהים,מעניין,מרתק וטוב שיכול להיות...

וזה לא רק מראה חיצוני, אפשר לדבר עם בנאדם ולחשוב שהוא חכם ומדהים - אבל בעצם כל מילותיו המנוסחות באופן מרשים זה אוסף גידופים, שטויות וציטוטים שאנשים אחרים אומרים למרות שבתכל'ס ובשורה התחתונה - זה פשוט לא משקף את מי שהוא באמת והופך אותו לבנאדם פלצן. אני חושב שהאנשים האלה משקרים כ"כ טוב לסביבה, שהם אפילו מצליחים לשקר לעצמם ולחיות באשליה...

מלאך.