לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  °•°מלאך°•°

בן: 34

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2008    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2008

פוסט לילי


 

מה קורהההההההההה?

 

מתחילים להריח את סוף השנה, למרות שאני ממש ממש לא צריך או זקוק לחופש... גם כי בימים אלו אני עושה לעצמי חופשים (פשוט לא נראה לי הגיוני להגיע לשיעורים שאין בהם בגרות השנה) וגם מתבטלים הרבה שיעורים אז יוצאים חופשים.. בכל אופן - זה מצחיק, אבל בעוד חודש מעכשיו הכל כבר יהייה מאחורי. בחודש הזה מבחינת לימודים, צפויות מתכונות ובגרויות והבגרות האחרונה תהייה בהיסטוריה ב30.6.

עוד שבוע יש לי מתכונת במת' שאני משתדל ללמוד אליה ואני מקווה שיהייה טוב, מצבי לא מזהיר במיוחד, אך גם לא מדאיג כמו שחשבתי... וכמובן הכי מפחיד זאת המתכונת בהיסטוריה שפשוט אין לי מושג איך אני אצליח ללמוד לדבר הזה שבוע וחצי (זה המון חומר) ואני כבר מעכשיו מנסה לנחם את עצמי בעובדה שבטח יהייה מועד ב' למתכונת במקרה ולא ילך לי טוב במתכונת.. (אבל אני אעבור בשלום ת'מועד א').

השנה הזאת היתה באמת פיקניק רציני... בקושייייי הייתי בבצפר, לא השקעתי בכלום (ד"א - יש לי 84 סופי ביחידה הראשונה בתאטרון. איזו השפלה.. איזה בושה..), ולכן אני גם לא מרגיש כמיהה לחופש כמו שיש לי בכל שנה (מי ישמע.. אפשר לחשוב שבשאר השנים הלכתי הרבה לבצפר.... אבל באמת שהשנה אני הגזמתי ממש).


מעבר לחודש האחרון של הלימודים (אין לי מה לחפש בבצפר אחרי ה30.6 פרט למועד ב' במתמטיקה ובאנגלית), זהו חודש משפחתי משהו... אח שלי מתחתן בעוד 19 ימים - וזה מצחיק אותי, א' בגלל שפתאום כולם מתחתנים ופתאום גם הוא בגיל כה צעיר - 26 וב' זה ששוב אני אצטרך לעשות לעצמי בושות ושוב יתעדו אותי רוקד כמו מפגר ושוב חרדותיי לגבי זה שמישהו יראה את הקלטות הללו יגברו (אני מקווה שהפעם זה יהייה ללא השפעת אלכוהול על גופי... בעצם, עדיף שזה יהייה אלכוהול. ככה אני אאשים אותו בפאדיחות שאני עושה לעצמי..)

 

ואחותי בהיריון (כבר חודש רביעי, הזמן עובר מהר) והיום (או שזה היה אתמול?) נודע שמדובר בבת! אז שיהייה מזל-טוב... בטח תהייה מכוערת כמו ההורים שלה... :P


החופש הגדול (כפי שכבר הזכרתי) מתקרב אלי בצעדי ענק....

בינתיים התוכניות הן להרוויח כסף(!!!!!!!!) - תכל'ס, זה קצת מפגר כי אם אני אבקש מההורים שלי כסף הם יתנו לי (וזה לא שאני בא ממשפחה עשירה במיוחד, פשוט איכשהו יוצא שתמיד כשאני מבקש אני מקבל..) ולא, אני לא כזה מפונק. יש הרבה מקרים שפשוט לא נעים לי לבקש מהם ונראה לי שזאת הסיבה שאני אלך לעבוד! וגם בשביל העצמאות ותחושת הכיף שמקבלים כסף על דבר שאתה עשית..

קיצר, כנראה זה יהייה בתחום המלצרות או משהו.. (עדיין אפילו לא התחלתי לחפש חחחח).

עוד דברים שעלו במוחי בימים האחרונים:

א' - לנסוע לאילת. נשמע לי ממש מגניב, עדיין לא סגור הכל ועדיין לא סגור בדיוק עם מי ומתי (פשוט יסמין לא רוצה שאני אבוא...), אבל אני מניח שזה יקרה משהו... מקסימום שנה הבאה XD

ב' - לצערי הרבבבבבבב מאודדדדדדדד לא יהייה השנה את כפר המוזיקה של קוקה קולה , אבל יהייה משהו אחר בחוף אכזיב. אז נראה לי שאני אלך גם לזה...

ג'- יש כל מיני דברים מהתנועה שיצא לי לשמוע לאחרונה, בעיקר כל מיני דברים עם הגרעין החדש...

 

קיצר,

החופש עדיין לא כאן ולכן אין עדיין רשימה מסודרת, אבל אני בטוח שתהייה בקרוב....

 

יצא פוסט מעפן נראה לי,

אבל ככה זה שהשעה 3:40 בבוקר

ואתה אחרי מתמטיקה (3 יח"ל, אבל עם מוח כמו שלי, זאת עדיין מתמטיקה XD).

 

בייייייי

 

נכתב על ידי °•°מלאך°•° , 31/5/2008 03:17  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נמאס כבר מהצבא הזה...


 

אז הימים חולפים להם ואני נלחם כדי להשיג פטור מלהיות לוחם (משחק מילים...) וזה באמת כ"כ קשה ומעיק. נתחיל מיזה ששלחתי להם אינספור בקשות להפגש עם קב"ן באינטרנט והם אמרו לשלוח להם פקס, אז באמת שלחתי להם פקס, עברו שבועיים - ואין שום תשובה (שלילית או חיובית.), התקשרתי היום כדי לבדוק מה קורה ופתאום הם נזכרים להגיד לי שהבקשה שלי נדחתה (והם לא אמרו לי שום דבר על זה, ככה השאירו אותי מחכה בקוצר רוח לתשובה שלהם כמו אדיוט) בגלל שאני לא מטופל ע"י פסיכיאטר או פסיכולוג. אמרתי להם בפירוש שאני לא רוצה להיות בקרבי והפקידה הסתומה הזאת התחילה לסבן אותי שזה עוד מוקדם מידי לדבר על זה ושקב"ן זה לא הפיתרון (כן בטח...). התחלתי לצעוק עליה שאני רוצה מישהו מדרגה יותר גבוהה ואחרי אינספור ויכוחים ועצבים היא לא העבירה אותי ואמרתי לה שזה ממש עצוב שכך זה מתנהל ואח"כ הם מתפלאים למה חיילים מתאבדים ולא מבינים למה הם העלימו עין....

אחרי דקה שוב התקשרתי בתקווה ליפול על חיילת אחרת יותר נורמלית, וגם איתה התווכחתי והיא לא רצתה להעביר אותי לאף אחד אז אמרתי לה "אם את לא נותנת לי עכשיו מישהו מדרגה יותר גבוהה ואת מתנתקת לי אני מתאבד", ואז היא התחילה ממש לזלזל בי ואמרה שאין דבר כזה ושאני לא אאיים עליה, אז אמרתי לה "אין דבר כזה שאין דבר כזה. תצעקי מסביבך שמישהו מאיים להתאבד ואת לא יודעת מה לעשות" והיא בדעה שלה, אז אמרתי לה "טוב, זה בידיים שלך. אם את מתנקת לי עכשיו אני מתאבד" - והדפוקה הזאת נתקה לי את הטלפון בפרצוף!!!!!!!!!!!!!

 

אח"כ התקשרתי למליון אנשים מהצבא, כל מיני דברים שקשורים לפניות הציבור, חלק בכלל לא ענו, בחלק הקו בכלל לא היה תקין (ככה נראה צבא ההגנה לישראל), בסוף איזה אחד ענה לי ואמר לי שאני חייב לשלוח חוות דעת של איזה רופא ואפשרי גם רופא משפחה.

 

עכשיו,

מה בדיוק הקשר בין זה שאני לא רוצה קרבי לרופא משפחה/פסיכולוג/פסיכיאטר?!?!?!

 

קיצר,

אני כבר ממש ממש מיואש מהצבא הזה...

ככל שעובר הזמן אני יותר מגלה עם מי יש לי עסק שמה ועד כמה שהכל שם שכונה,

ועצוב מאוד שכשמאיימים בלהתאבד פעמיים אז מה שעושים זה או להגיד "זה לא קשור אלי, תלך לפסיכולוג" או שפשוט מתנתקים לי בפרצוף... יפה מאוד...

 

 

נכתב על ידי °•°מלאך°•° , 25/5/2008 17:13  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



גם לכם זה קורה?


 

אתם מתעוררים בבוקר ואומרים:

 

"יאללה...

היום צריך להתחיל למבחן ב-X, כשאני חוזר הביתה מהבצפר אני פשוט מתחיל לחרוש".

 

אתם חוזרים הביתה בסביבות 13:30 ואז אתם אומרים "טוב נו, אני בנאדם. אני אנוח לי קצת, בכ"ז היה יום ארוך ואני עייף... בינתיים אני אוכל ואצפה בטלוויזיה וב15:00 אני אתחיל ללמוד". ואז פתאום, במהירות רבה מגיעה השעה 15:00 (מעניין מאוד שבבצפר, בשיעור תנ"ך, רבע שעה מסריחה עוברת כמו נצח)ואז אתם אומרים "אוף, כ"כ אין לי כח.. טוב, זה במילא עכשיו נחשב כצהריים. ב16:30 בטוח אני אתחיל ללמוד" ואז מגיעה השעה 16:30 ואז אתם נזכרים שאתם צריכים ללכת לאנשהו ואז אתם באמת תחליטו ללכת ופתאום "תשכחו" שצריך לחזור מוקדם כדי ללמוד ואז אתם מגיעים הביתה באיזה 21:30 - 22:00 ואתם הולכים להתקלח ולישון...

 

בלילה לפני שאתם נרדמים אתם עושים לעצמכם שיחת מוטיבציה ואומרים שזה באמת לא יכול להמשך ככה ושזה מתכונת וזה לא צחוק וחבל שלא נדע ת'חומר ואתם כבר סוגרים עם עצמכם שזהו, אתם משקיעים את כל כולכם בלימודים ומחליטים שזה שאתם שונאים ת'בצפר ושזאת מסגרת דפוקה - זו עדיין לא סיבה להחליט על דעת עצמנו שלא צריך ללמוד...

 

ואז יום למחרת אתם מתעוררים, אבל מתעוררים ב15:30 בצהריים ומגלים שאיכשהו הפלאפון לא צלצל ובא לכם למות... ואז תוך שניה מגיעה לה השעה 18:00 ואתם בכ"ז אומרים לעצמם "די כבר, צריך ללמוד.." ואתם שוב דוחים את זה ושוב דוחים את זה...

 

ואח"כ שמגיעים יומיים לפני המתכונת אני מתחיל כל שעה לכתוב כאן פוסט "איזה חרא, עוד יומיים יש מתכונת ואני לא יודע כלום" כאילו שזה יעזור למשהו.....

 


ל"ג בעומר ביום שישי..

אני כמידי שנה לא עושה מיזה עניין ומצפה מאנשים שיזמינו אותי - אבל אז מגלה שאף אחד לא ממש שם עלי,

ואז בערב עצמו באיזה 21:00 בלילה אני נזכר בזה שהיום זה באמת ל"ג בעומר וצריך לעשות משהו ואז בסופו של דבר כבר מוצאים עם מי לעשות בדקה ה-90...

אז אני לא דואג :)

 

נכתב על ידי °•°מלאך°•° , 21/5/2008 17:33  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

7,795
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל°•°מלאך°•° אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על °•°מלאך°•° ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)