כבר כמה חודשים טובים שאני מת כבר שיגיע הרגע שבו אני אסיים יב',

אני כותב עד כמה שאני לא סובל ת'דבר הזה שנקרא "בית ספר",

והיום לתומי אני מסתכל בתמונות של מישהו שסיים יב' שנה שעברה במסיבה, בנשף וכו' וראיתי את עצמי שם - וממש לא רציתי שזה יגיע!

פתאום הבנתי שהבצפר זה מקום לא כזה נורא, ואפילו די כיף בכמה מובנים!

(חחח מי היה מאמין שאני אגיד את זה),

אז אני ממש מקווה שהשנה הזאת תעבור לאט וכמובן שתהייה כיפית וטובה בשביל להשאיר טעם טוב!

קבלנו לפני כמה ימים ציונים - והציונים גרועים.. תודה שאתם שואלים.

ולא, דווקא הלך לי מצויין בבגרויות פשוט הודות למורים האלה ולמגנים שהם נתנו לי זה פשוט הרס את כל הציונים..

ואני לא עד כדי כך פרפקציוניסט אבל אם אתה מקבל 78 בבגרות בהיסטוריה, זה חרא שאיזה מורה חולת נפש (והיא באמת פסיכית. אין על זה ויכוחים) נותנת לך מגן 60.

אז אני אעשה מועד חורף, ומלא קורסים כדי לשפר ת'מגן..

ככה שאני אבלה הרבה מזמני בבצפר - אולי יש בזה משהו טוב, ככה ימאס לי מהבצפר ממש ובסוף השנה אני לא אהייה עצוב:P

היום הבנק שלח לי מכתב ובו היה כתוב שהם חוסמים לי את הכרטיס אשראי...

אני חושב שבזמן האחרון אני פשוט קבלתי טראומה רצינית (ואני רציני) מטלפונים ומכתבים!!!!!!

אני בא עונה/פותח את המכתב בעליזות ובשמחה - ומקבל בשורה מרה כלשהי... וזה תמיד קורה!

ולתמימותי חשבתי שהבנק הדפוק הזה שלח לי שנה טובה XD (ועוד תוך כדי שאני פותח את המכתב אני אומר לעצמי "על מה הבנק הזה מבזבז כסף... הוא מבזבז עלי כסף יותר משאני מבזבז עליו).

אני חושב שאני אפסיק לפתוח מכתבים/לענות לטלפונים מאנשים שלא מתקשרים/שולחים מכתבים תמיד.

בזמן האחרון עולה כל הקטע הזה של הצבא (בעצם זה לא רק בזמן האחרון), וככל שעובר הזמן הרעיון של שנת שירות בתנועה נראה לי יותר ויותר נחמד...

גם בגלל שאני מפחד להתגייס וכרגע לפחות אני מרגיש ממש ילד,

גם בגלל שיהייה ממש ממש עצוב להפרד מהתנועה בסוף יב' (לא מספיק בצפר, אז גם התנועה? אני אכנס לדיכאון חחח סתם),

גם בגלל שאם יש אפשרות לעשות משהו נחמד ולתרום במשך שנה שלמה, אז למה לא בעצם?

וגם בא לי להדריך אבל בגלל השנה הדפוקה הזאתי זה לא יוצא כ"כ... אז יש את שנה הבאה:P

וגם לגור ביחד עם עוד אנשים במשך שנה שלמה נשמע לי כחוויה יוצאת דופן שלא אחווה בשום מקום אחר...

וגם בגלל שכשיסמין תשתחרר אני אתגייס :P חחחחח סתם, זה לא באמת סיבה.

כאן אסיים,

הנה עוד פוסט בלי שום משהו מעניין הגיע לקיצו,

אבל זה יפה שכל פעם אני מצליח לעשות פוסט מכלום..:P

מלאך.

מה קורה?

האמת שהדברים כביכול מסתדרים להם..

חזרתי לבצפר ביום שני לאחר שהעבירו אותי לכיתה המקורית שלי ואני כעת מנסה לחזור לעניינים.

אני לא מההיסטרים האלה שנלחצים מהכל, אבל בואו נגיד שתהייה הרבה עבודה קשה...

הרבה בגרויות, פרוייקטים והפקות.

אם עברנו את מה שעברנו - נעבור גם את זה.

בתאטרון אנחנו מתחילים להתכונן להפקה, אני בתפקיד הראשי במחזה של חנוך לוין.. (חייב להיענש אם מישהו מכיר).

דווקא תפקיד ממש סבבה.

בזמן האחרון יש לי מן תחושה ממש מוזרה כזו...

מן געגוע כזה מהול בבלבול ובעייפות על מצע של המתנה..

אולי בגלל החזרה לבצפר,

אולי בגלל שיש אנשים שאני ממש מתגעגע והם חסרים לי,

אולי בגלל הסתיו :P

טוב,

זהו, חוץ מיזה אין משהו מיוחד..

(ד"א - קראתי כמה פוסטים אחרונים וזה נראה כאילו אני אחד שאנטי כלפי כל דבר..

אז זאת הקצנה של האישיות שלי בגלל שזה נכתב ברגעי כעס ומשום מה הבלוג הזה הפך להיות כמן מקום של רק אנטי ודברים רעים).