המגפה של המאה ה21 היא לא סרטן ולא עודף משקל. המגפה האמיתית היא חוסר בטחון עצמי. אני יכול להאשים את דור הY חסר הכיוון, מוצף באפשרויות ומוקף הפוטושופ, אך כחלק ממנו עדיף להתחיל איתי.

העשור האחרון מתועד פה ובין משבר למשבר תמיד שמתי לב לפסימיות שאפיינה אותי לצד חוסר בטחון עצמי שמקורו כנראה בילדות כזאת או אחרת. אגב, בדיעבד אני מודע לכך שלא היה חסר לי כלום ושכמו כל דבר אחר, הכל היה בראש. לא הייתי בחור שמן, רזה, חלש או בעל מאפיין שהפך אותי לחריג במיוחד מיתר בני גילי אך בכל זאת הסתכלתי מהצד. עם יד על הלב אני לא חושב שאם הייתה ניתנת לי הזדמנות שניה משהו היה שונה.

הערב הזה התחיל בתשבוחות, שלי על עצמי ועל הדרך הארוכה שעברתי. אך כמו שכתבתי בעבר ואני עדיין מאמין בזה, אכזבה היא כאב שלא עובר, היא צלקת שמשאירה את חותמה בנפש וברגעי משבר היא תמיד תצוף. כמו סרטן היא תתקוף את הנפש כשמנגנוני ההגנה למטה.

ביום יום אני טווס, מסתובב ומחייך, משדר בטחון עצמי בשפע עדי כדי תחושה של שחקן.. בחור שעבר, ראה והתנסה באנשים, נשים, עולם וכו'. כל זה שקר. כמו כל האכזבות, גם שלי מעצמי מכות בי, בבעוצמה גדולה משאוכל להתמודד.

ולמשפט החכם של היום:

You can fool all the people some of the time, and some of the people all the time, but you cannot fool all the people all the time.
אברהם לינקולן