סיכום השנה שלי:
השנה אני באמת הבנתי מזאת אהבה אמיתית.. השנה התנשקתי לראשונה
ולמרות שעוד אף פעם לא היה לי חבר אני מסופקת מזה שהוא אוהב אותי והוא אמר לי את זה.. רק חבל שאין לי אומץ להגיד לו שגם אני אוהבת אותו אפילו עוד לפני שהוא בכלל שם לב לקיומי..
אני באמת פחדנית פשוט אין לי אומץ להגיד לו את מה שאני מרגישה כלפיו.. אני כל כך פחדנית!
וכשהתנשקנו אני היתי שיכורה לגמרי אבל אי אפשר להגיד שלא הבנתי מה אני עושה כן אני לא זוכרת ולא מבינה איך מצאתי את עצמי במצב הזה אבלל כשכבר מצאתי את עצמיי במצב אני הבנתי טוב מאודד מה אני עושה..
והואא אמר לי שגםם אז הוא אהב אותיי והוא רצה לנשקק אותיי
ואחרי הנשיקה ישר נסעתי לחו"ל וזה עשה לי רק טוב אני ברחתי מכל הבלאגן הזה ברחתי מהכל לארץ אחרת רחוקה מפה מעבר לים הגדול.. למרות שהמחשבות והזכרונות לא עזבו אותי לרגע אני נחתי מכל הענין הזה אני לא יודעת איך היתי מסתכלת לו בעינים ומה היתי עושה יום אחרי זה כשהיתי פוגשת אותו כי הרי אנחנו יצאנו כל הזמן..
וכשחזרתי הוא אמר שהוא התגעגע אלי .. וחודש אחרי זה הוא אמר שהוא אוהב אוותיי מאוד.. ולחברה שלי הוא אמר שהדבר הכי טוב שקרה לו זה שהוא התנשק איתי..
וואו אני באמת אוהבת אותוו..
אבלל עכשיו אני לא יודעת הוא פגע ביי כל כך .. לא בי אישית אבלל הוא והחבנים שאני יוצאת איתם עשו לי ולחברה שלי קטע כל כך מסריח.. אני לא יודעת אני מרגישה שאני שונאת אותו עלל זה..
ועכשיו לא יודעת התחברתי עם האקס ידיד שליי .. והוא כלל כךך חמוד הוא יודע להתיחס לבנות ממש יודע להתיחסס יפה.. אף אחד אף פעם לא התחשב בי ככה.. והוא גםם נורא נורא חמודד..
אבל אני לא אוהבת אותווו אולי היתי רוצה שהבנים יחשבו ככה כדי שהוא יקנא שהוא יעשה משו.. כי ידיד שלו אוהב את חברה שלי ואני פשוט מקנא בה כי הוא עושה דברים כדי להשיגג אותה.. אותיי הוא לא רוצה להשיג ועוד אחרי מה שהם עשוו לנו.. אני פשוט לא יודעת אני לא בטוחה יותר בכלוםם..
החופש הגדול היה פשוטט חלום בשבילי זה היה באמת החופש הכי טוב שהיה ליי היתי בחו"ל התנשקתי לראשונה ונשיקה ראשונה מה לעשות זוכרים כל החיים.. ולמרות שזה לא היה באוירה רומטנית עם נרות ושריע ברקע זה היה חלומי חחחח ולמרות שאני היתי שיכורה שפוכה מלוכלת עם שיער כמו של מכשפה וזה היה על גדר זאת היתה הנשיקה הראשונהה שליייי והיא היתהה הכי חלומית.. וכןן אני שמחתי שזה היה איתו ולא עם מישהו אחר..
אחרי זה נסעתי לחו"ל ונהנתי שם מאוד מאוד..
אחרי שחזרתי פשוט יצאנו כלל יום קבוע לא היה יום אחד שלא יצאנו ונורא נהנתי ביציאות האלה.. ואני כל כך אהבתי אותםם באמת אהבתיי הם היו הרבה יותר מאחים בשיבילי.. וכשהתחיל הבית ספר כבר לא יצאנו ככה כלל יום קבוע וזהה אז נורא נורא התגעגעתי אליהם..
ועכשיו הם כל כך פגעו בי אני פשוט לא יכולה להסביר את זה במילים זה כל כך כואב.. לדעת שאת לא רצויה שנמאסת על החברים הכי טובים שלך שהם בורחים ממך ולא רוצים להיות איתך.. זה פשוט כל כך מעליב זה פשוט כל כך פגע בייי..
והם אנשים שנורא חשובים לי ולדעת שאני ככה שנואה עליהם ושהם לא רוצים להיות בחברתי..