פרק ראשון-השקט שלפני המלחמה
20/8 שלוש שנים לפני.
הרחוב התכסה בדממה הרגילה לו,שלושה אנשים צעדו אל עבר מתחם בנייה נטוש.
הוא היה בגודל בינוני והבניין שהתחיל לפני זמן רב להבנות היה בנוי רק בחלקו,וכבר התחיל להתפורר.
שלושת הדמויות טיפסו בשקט חרישי על הגדר הגבוהה,השלישי מבינהם,נשאר בצד האחר,
הוא התרחק מעט מהגדר,ואז רץ אליה וקפץ מעליה. לפתע אור כיסה את המתחם,
שלושת הדמויות,שכבר אפשר לציין את שמם,הבת הנמוכה בעלת השיער השחור אנה הייתה מכוסה כעת בברדס,
והחזיקה חרב ורודה מעט,מאחורייה רצו שני נערים זהים במראהם,האחד,הארו,אחייה הגדול של אנה,היה גם הוא בעל שיער שחור,ומזדקר כלפיי מעלה כאילו התחשמל. גם הוא היה מכוסה בברדס והוא החזיק חרב ועליה חרוט דרקון,והאחרון,האדם שקפץ מעל הגדר,יוקו,נראה כמו הארו אך לא היה אחיו התאום.
הארו חיי חיים רגילים לפני שנה אח חייו השתנו כאשר כנופיית הגולגלות החליטה שהוא הקורבן היומי,
לפתע רץ הערפד הקדום יוקו מהאדמה והציל אותו,במהרה הארו גילה על המצב בו הוא נמצא
אחותו והעפרד ההוא,שניהם,שומרי אפלה ומטרתם לחסל מפלצות שמגיעות ארצה,הוא נאלץ לשתף פעולה,
וגילה על עצמו דברים רבים שאחד מהם הוא,שנשמתו מורכבת מחפץ הנקרא "מרסן הרוחות".
"אני מניח שאנו נפרדים כעת,יוקו." אמרה אנה ונישקה אותו בפיו,יוקו חייך.
מאז ניצחונם על ריזן,המפלצות הפסיקו להגיע ואז אחרי זמן מה,מפקד המשמר של שומרי האפלה מרז,
גילה להם את הנורא מכל,ריזן עדיין חי. האור נעשה חזק יותר,הוא כיסה כל פינה באזור הבנייה.
"להתראות" אמר הארו,יוקו נעלם בתוך הרוח.
בקרוב הפרק הבא