היי חברים..

זוכרים את רוי? (הבחור מהפוסט הקודם - תקראו..)

חשבתי על זה.

והחלטתי ללכת על זה,

להיות איתו.. להסכים..

ולהגיד לו רק אם אראה שמשו מתפתח..

אז לפני 3 ימים באתי אליו.

אמרתי לו שאני גם מרגישה אליו משהו.

שהוא באמת משהו מיוחד. ושאני מוכנה לנסות..

הוא חיבק אותי.

והוא שמח. וגם אני שמחתי..

ההרגשה להיות בזרועותיו הייתה כל כך נפלאה..

יום אחרי זה, שוב נפגשנו.

דיברנו, צחקנו..

הוא הסתכל עליי, אמר לי שהוא אוהב אותי.. ובא לנשק אותי.

הוא התקרב.. ואני הזזתי את המבט..

אמרתי לו "לפני זה, יש משהו שאני צריכה לספר לך.. אני מקווה שתבין אותי".

סיפרתי לו.

הוא היה המום.

הוא שתק. ושתק. זה נראה כמו נצח..

ואז הוא אמר "אני באמת שמנסה להבין אותך. אני מצטער, אבל המחשבה שאת גבר, שהיית גבר מזעזעת אותי.

אני לא יודע אם נוכל להמשיך את הקשר הזה. אני מציע שניכח הפסקה.. אני צריך לחשוב.."

אמרתי לו, שיעשה מה שהוא מרגיש.

והלכתי משם.. עם דמעות בעיניים..

אוף.. זה כזה מעציב..

זה לא אשמתי שלא נולדתי בת! =(

מאז, לא דיברנו.

הוא כבר לא מתחבר לאי סי (נראה לי שהוא חסם אותי)..

וכשאני שולחת לו הודעות לפלאפון הוא לא עונה..

אני לא התקשרתי.. אני גם לא הולכת לנסות..

זהו.. אתם מוזמנים לנסות לעודד אותי.. לא שזה ממש יעזור..

אני זזה..

אוהבת, דניאל..