"תמיד היא מתהבזמן שהפרחים נובלים
אוהבת שאסור והתמימות זה רצחובשבילה עצוב זה טוב.חיה כמו שעון שמצלצל לנצחבתוך מסלול שאין לו סוףבגלל שהחיים נושכים
אולי מעודף ביטחון היא עפה דרך החלוןפחד כבר הלך לישוןבורחת רק בשביל לזכוראולי היא שוב תחזור... "
....
"הייתי רוצה להיות שםלמצוא את עצמי שוחה חופשייהבעומקים מתאימים ליכשלפעמים מרגישה חזקהלפעמים מתפרקתבלי כוח לדחוף את עצמימהדחף שלי לשחות אל החוף
ואולי החום, הוא יעשה את שלוואולי הקור יגמור אותי..."