אין סיכוי
שאי פעם
אתייאש מעצמי
אין סיכוי!
ולא משנה כמה שאני מרגישה שאני קרובה לזה.
משהו קורה איתי. ואני חייבת להבין לאן זה לוקח אותי.
כן קשה לי, ואפילו מאוד כואב.
וזה פוצע יותר ויותר עמוק. זה רק נהיה יותר גרוע.
ואני יודעת שזה לא ייפסק עד שרוחי תשקע
ותענה אותי עד שאתחיל לייחל שתעזוב את גופי.
כל מה שקורה איתי. בתוכי. עולם ומלואו. ואין אחר.
הרגשות העזים. זה הכל שייך רק לי, נתון אך ורק להבנתי.
אין לי אף אחד.
אני לבד, אולי מפאת בחירה שעשיתי. אולי כי זה הטבע שלי.
אני לא מבקשת אף אחד. אני לא צריכה אף אחד.
אני רק צריכה חיזוק קטן. שיבוא מעצמי.
כוח להמשיך.
רק שיחזור אליי.
שתחזור אליי האמונה בעצמי.