כמה עלוב לכתוב בבלוג.
אבל.. חברי נטשוני למטרות שינה, שכן הם סובלים בצבא, וזקוקים לשעות שינה מירביות.. ואני לא ממש.
זה די מצחיק אותי כל הקונספט הזה של בלוג. היה לי בלוג לפני 3 שנים, ומשום מה משהו משך אותי חזרה לפה. לא ברור.. דיברנו היום על הבלוג של חברי הטובים - ממלכת הפושטקים. הם לא עדכנו שם כבר יותר משנה, אבל כולם יודעים שהם בקלות היו מגיעים לטבלת הפעילים אם הם רק רצו. הם פשוט כתבו טוב.
בכל מקרה, גם אני תמיד חשבתי שאולי ניחנתי ביכולות כתיבה, ולעיתים יש לי גם מה לכתוב, אבל פשוט נראה לי דבילי.. אני בכמעט בן 21 למען השם, למה שאני אכתוב פה. נו טוב, זה עושה לי נחמד אז למה לא? קצת חשיפה ורייטינג לורידים, זה מה שאני צריך עכשיו.
מה שכן, אל תצפו שאני אעלה פה תמונות, אני צריך באמת סיבה טובה בשביל להתאמץ עד כדי כך...
אז היום היינו בבלו בר.. שוב.
בתחילת דרכי בעולם הפאבים, שהייתי בתקופת "שנאת כפ"ס" רק בגלל שהצ'יף בר וכל הערסים נמצאים שם, ממש תעבתי כל מה שלא בת"א, ולכן לא הלכתי לבלו בר. אבל אחרי הכל זה מקום לא רע בכלל אני חייב לגיד.. העיקר האווירה, והאווירה נגזרת ממוזיקה ובעיקר מעוצמת המוזיקה ששם לא מפקעת את אוזני.. ואפילו המחירים לא רעים.
* ברור לי שזה לא באמת מעניין אף אחד מה שאני רושם עכשיו, אולי אני אמצא משהו יותר יצירתי לרשום בהמשך, עד אז, תזדיינו מצידי *
אני עובר דירה. בית ענק! ועם כל המלחמה הזאת שמחלחלת, שכן, אני מושפע ממנה ביותר.. זה בערך הזמן הגרוע ביותר בשבילי לעבור דירה. כל הזמן אמא שלי ואח שלי אורזים ואני סוג של מרגיש אשם על זה שאני לא תורם למאמץ המלחמתי.
האמת היא שכל הנוסטלגיה פורחת אצלנו, אנחנו מוצאים מאות פריטים שמזכירים את הילדות.. אני מכריז על תקופה זו כתקופת "חזרה לילדות"! אני יותר מדי חושב על צבי הנינג'ה וחתולי הרעם וג'יאו ג'יטסו וקט-סל.. זה פשוט עולה לי כל פעם מחדש..
אני מבטיח שהפוסט הבא יהיה (אם בכלל) בגישה יותר הומוריסטית.
תהיו חזקים, ותפסיקו לעשן,
Hendrix hand write המזניב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
