who i am ?

זהו.. נישברתי..

קשה לי לומר את זה.. כל הזמן אמרתי לעצמי לא, לא.. יש בי עוד כוח...אפילו עוד קצת.. טיפטיפנות.. אבוד...

רוצה שמישהו יבוא ואתן לי יד,

ימשוך אותי מתוך הבוץ,

שאני אוכל להישען עליו,

שאני יכול לדעת שהוא תמיד שם בשבילי...

שיר ללא חרוזים:

בא לי,

שאביר על סוס לבן,

יבוא ויחבק אותי,

יתן לי נשיקה....!

בא לי,

שירים אותי מהמותנים,

יושיב אותי על הסוס מלפניו,

ונידהר יחד לארץ רחוקה..

ארץ רק של שנינו,

שמלאה באהבת אמת...

רוצה לדעת שהוא באמת אוהב..

רוצה להרגיש את זה כל הזמן,

ושלא יפסק לרגע..

בינתים ?

אני חיה באשליות..

צריכה לצאת מהסרט שאני נמצאת בו...

 :( :(

אני לא מאלה שפותחים בלוג,

כדי שיגיבו להם,

ויהיו להם הרבה כניסות...

אבל בפוסט הזה זה באמת לא יזיק...

יש מישי מיוחדת שאני רוצה שתגיב לי,

תגובה אמיתית וכנה ...

בלי חנפנות...

חושבת שאת המישי הזאת ?

עידכון 1~

-על טעויות משלמים-

"רואה את זה,

הלב ניקרע לשנים,

רוצה להרביץ לו,

רוצה לבכות "

במוחי רואה את התמונה המכוערת,

באוזני שומעת את המילה המעצבנת,

בפי טועמת את הטעם המר,

באפי עובר ריח נורא ומוכר...

הגוף מתחלחל, איך קוראים לתחושה?!

קינאה?

כמה מילים על הקינאה שחשבתי...

קודם כל מי שמכיר אותה יכול להבין עד כמה היא מסריחה ומגעילה,

אבל חשבתי.. סתם דוגמא די גרועה:

נגיד ולחברה שלך יש ג'ינס שאת אוהבת [הטימטום עולה למוח]

אז את רוצה את מאוד מאוד מאוד.. ומאוד חשוב לך..

אבל שהוא יהיה שלך, או שתקבלי, או הוא היה שלך מתחתחילה..

את לא תוכלי להבין עד כמה להעריך אותו...

את לא תאהבי אותו כמו שאהבת אותו שהוא על חברה שלך לא ?!

אין לי מושג מה אני מנסה להגיד, אבל עם מישהו מבין את הקינאה... [ניסחתי טוב?]

אז יהיה טוב עם יסביר לי...

"זה ישנה המון את המצב"

וכמובן שזה ישנה...

אני לא אוכל להעריך את המצב החדש..

הסתבחתי לאלה.... גם אתן?!!?  (שונאת שובניסטיות.. למרות שכל הבלוג שלי הוא די כזה.. עכשיו זכרתי~!)

[אגב.. אני חוזרת בי,חלק מהעידכון. אני לא רוצה שיהיה כתוב נגיד 10000 תגובות. אני פשוט רוצה שיגיבו לי כדי לתמוך כזה... הבנתם אותי ?!]