חושף שינייםהבלוג יעסוק במוסיקה, פילוסופיה והקשר ביניהם
|
| 9/2007
MATILDA MOTHER
זה קרה כשהייתי כבן 8, אחי האזין ל- the piper at the gates of dawn של פינק פלויד ונחשפתי לגדולתם לראשונה (אני זוכר ששאלתי אותו אם אלה הביטלס...). הכרתי בערך 10 מלים באנגלית וכנראה שהבאה בתור היתה bike - השיר לו חיכיתי שוב ושוב.
איכשהו הרגשתי שזה הדבר האמיתי, מבלי שידעתי מהו הדבר ולא הכרתי משהו אחר באותה תקופה שסחף אותי ככה.
בהמשך הבחנתי בשיר MATILDA MOTHER. השיר הצית בי אושר בכל האזנה. אמנם לא הבנתי מלה (וגם לא היה צורך - העיקר היה להמשיך להרגיש ככה), אבל ידעתי שיש בו משהו ששימח אותי במיוחד - מאז ועד היום*. הסתקרנתי.
האושר הפשוט, הפחד, המתח והמסתורין שסיד בארט ניסח והלחין כאשר נזכר בגעגועים לאמא שלו ולחייו כזאטוט, עברו בצורה מושלמת הן במלים והן בלחן. אני חושב שכילד המגלה אט אט את הקשיים שבחיים התגעגעתי לדרך בה חוויתי דברים כזאטוט ולעולם המוגן (מבחינתי) שהיה לי והזדהיתי עם המוסיקה.
מתישהו בתיכון החלה תקופה בה ניסיתי ליישם את האימרה "המציאות נועדה לאלו שאינם יכולים להתמודד עם סמים..." - לא זוכר אם עוזי וייל המציא או ציטט מישהו אחר.
כאשר הייתי מעשן לבד, כל המלים שבעולם נעלמו כלא היו והעולם כולו היה בנוי (עבורי!) מהמוסיקה - חוש השמיעה - והרגש.
ההנאה מעוצמת הרגשות שלא תלויות (כביכול) בדבר מלבדי ומלבד המוסיקה, אולי היא שיצרה אצלי את הנטייה למוסיקה פסיכדלית בכלל ולפינק פלויד בפרט.
בהמשך חשבתי שמכיוון שבארט לקח סמים ואני מעושן הלך הרוח שלנו קרוב במשהו (כמו רב המתבגרים בטח גם הרגשתי מוחמא מעצם ההשוואה לאליל נעורי). תחושה זו התחזקה ככל ששמעתי יותר מוסיקאים הנוגעים בפסיכדליה.
לקח לי זמן להבין שהמכנה המשותף שהיה לי עם אמנים מסטולים הוא המרחק שלנו מהמציאות!
בכל אופן המשכתי להסתקרן והתחלתי להעלות שאלות.
מתישהו חשבתי שלכך אייעד את חיי, לבסוף החלטתי לייעד לכך את הבלוג ולעשות משהו תכליתי מעט יותר עם חיי...
לסיכום:
בתור ילד 'חשתי' במוסיקה וההשפעה שלה עלי היתה ביולוגית** טהורה.
כמתבגר נכנס ענין ההבנה של המלל (הבנה של נער מתבגר), כאשר ההשפעה הביולוגית השתנתה בהתאם לשינוי שלי כאדם.
היום, ההנאה נובעת מההבנה המלאה של המלל יחד עם ההשפעה של המוסיקה על המוח , שהשתנתה לטובה כשם שאני השתניתי.
* את הסיבות אפרט בפוסטים נפרדים.
** גם על כך אכתוב כמובן.
| |
| כינוי:
udiexp
בן: 48
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
