לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חושף שיניים

הבלוג יעסוק במוסיקה, פילוסופיה והקשר ביניהם


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

ג'ון בונהם - John Bonham


מה כבר אוכל להוסיף בנוגע למתופף הנ"ל שלא קשור ברכילות?

נולד ב-48, נפטר ב-80, הפך את עולם התופים על פיו והוא ללא ספק המתופף המשפיע ביותר ברוק.

היה ידוע בעיקר בשל העוצמה והמהירות שלו (160 קמ"ש זה מעט פחות מהטניסאים הגדולים ביותר - ברבע מהתנופה!).

נולד ב- Reddich, אנגליה, אבל רק ב-68' כשהגיע ללונדון וקיבל את הזמנתו של פלאנט להצטרף ל"ציפורי החצר החדשים" עולם הרוק קיבל תנופה חדשה, חזקה, ומהירה כמו שלא נראתה קודם.

ציפור (ויש שטוענים שהיה זה קית' מון ז"ל) שפינתה את מקומה בלהקה מעט קודם נתנה להם את השם לד זפלין, והם החלו מיד בסיבוב הופעות. כשהגיעו להקליט נתקלו בבעיה. קשה היה לשמוע כלים אחרים כשבונהם בסביבה ולכן חלק מהאלבומים הוקלטו כמעט ללא שום הגברה לתופים. בעיה זו נשנתה כשהדאבל-בס הפך לפופולארי ברוק ואחרי ניסיון קצר "בונזו" זנח את התוספת.

למרות שמערכת התופים שלו תמיד נשארה צנועה, הוא ניגן עם הלהקה (וקצת מחוצה לה) בסגנונות מגוונים, היה מהראשונים להגדיר בנגינה את הבלוז-הכבד והרוק הכבד, ויחד עם זאת הצטיין גם בסגנונות 'רכים' יותר כמו רגאיי, פאנק, ובלוז.


קטע נבחר:

http://www.youtube.com/watch?v=89yw7wqoaio&mode=related&search

נכתב על ידי udiexp , 2/10/2007 20:15   בקטגוריות מוסיקה ואסתטיקה  
21 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של mepiC ב-7/4/2014 02:32
 



ניל פירט - NEIL PEART


בעיני גדול הכותבים וגדול מתופפי הרוק בכל הזמנים.
נולד ב-1952 בהמילטון, קנדה, משנת 1974 הצטרף ל RUSH בתור מתופף וכותב עיקרי. ההתפתחות שלו הן ככותב והן כמתופף היתה חופפת ומתמידה.
תופים:
בתחילת דרכו בלהקה ניתן לשמוע בנגינתו מעט השפעות של קית' מון וג'ון בונהם (למרות שבעצמו מצין רק את הראשון כהשפעה), אך תוך שני אלבומים ב- "2112" ניתן כבר לשמוע את הבסיס לסגנון היחודי, הבא לידי ביטוי בכוח רב, דיוק מדהים, צליל משובח וצלול וכמובן מורכבות רבה, שזיכו אותו בכל פרס אפשרי של כל מגזין למוסיקה בעשרים השנים האחרונות.
בשנות ה-90 נכנסו גם השפעות של ג'אז לנגינתו, ואף העמיד פרויקט לזיכרו של באדי ריצ' המנוח, בו ניגן יחד עם מתופפים אחרים יחד עם תזמורתו המקורית של ריצ', או לפחות עם אלו ששרדו את משבר גיל ה-90...
לבד מהעוצמה, הדיוק והצליל נגינתו אף מתאפינת במקצבים הכל כך לא שגרתיים ברוק, כאשר אפילו להקות הפרוגרסיב לרוב לא סטו מה- 4/4, 2/4 הבנאלי, ואילו RUSH שילבו שירים במקצבים כמו 7/8, 5/4 הקשים יותר לביצוע.
כמו כן פירט נראה 'משחק' לרוב במהלך הופעות ומחליף תפקידים בין יד אחת לשניה, לפעמים בכל תיבה שניה ולפעמים גם בין הידיים לרגליים... בהופעות  ניתן גם לראותו משלב כלי הקשה רבים ומגוונים  (מוקף בכלים ב-360 מעלות).
הוא הוציא את הסרטים Anatomy of a Drum Solo ו- A Work in Progress  שבהם מלמד איך לנגן  הן כיחיד והן כחלק מלהקה, פיתוח מיומנויות שונות , איך לבנות סולו ואיך הוא עובד, מתאמן ומפתח את יכולותיו.
קטעי וידיאו מובחרים*:
   tom sawyer free will
*משום מה לא הצלחתי להעלות לכאן את הקליפים :(

כתיבה:
ניל פירט כתב את רב השירים ב-23 אלבומיהם של RUSH ברמה שהופכת גם את הפחות טובים ביניהם - בזכות כתיבתו ונגינתו - למעניינים.
בתחילת דרכו בלהקה כתב פנטסיה, מדע בדיוני ופילוסופיה, אך כמו בנגינה גם בתחום זה החל לבסס תוך שני אלבומים את יכולותיו להביע רעיונות מורכבים בפשטות נפלאה, כאשר עיקר מעייניו: האינדיבידואל מול הקולקטיב, נגד הגזענות, בעד הקפיטליזם, או במלה אחת - אובייקטיביזם. למרות שבכתיבתו יש עקבות ברורים של ג'ורג' אורוול, מארק טווין ומיתולוגיה יוונית, את מירב השראתו ספג מאיין ראנד. עובדה זו גרמה לחרם מגזינים בריטיים על הלהקה. העיתונות הבריטית  שתמכה בשנות ה-70-90 בקולקטיביזם-סוציאליזם קיטרגה את הלהקה כפאשיסטים, נאצים ועוד שטויות. עובדה זו כמובן לא שינתה במאום את סגנונו המבריק וכתיבתו הייחודית בתחומים הנ"ל.
פירט פרסם 4 ספרי-מסע בו מתאר תוך טיולי אופנוע בעולם את גישתו לחיים.
דוגמא המבטאת לדעתי בשלמות את יחסו למוסיקה:

THE SPIRIT OF RADIO
 
Begin the day with a friendly voice,
A companion unobtrusive
Plays the song that's so elusive
And the magic music makes your morning mood.

Off on your way, hit the open road,
There is magic at your fingers
For the Spirit ever lingers,
Undemanding contact in your happy solitude.

Chorus
Invisible airwaves crackle with life
Bright antennae bristle with the energy
Emotional feedback on timeless wavelength
Bearing a gift beyond price, almost free

All this machinery making modern music
Can still be open-hearted.
Not so coldly charted
It's really just a question of your honesty, yeah,
Your honesty.
One likes to believe in the freedom of music,
But glittering prizes and endless compromises
Shatter the illusion of integrity.

Chorus

For the words of the prophets were written on the subway wall,
Concert hall
And echoes with the sounds of salesmen.



נכתב על ידי udiexp , 2/10/2007 11:05   בקטגוריות מוסיקה ואסתטיקה  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של יניב ב-31/7/2011 14:09
 



קריטריונים חופשיים


בקרוב אכתוב סיכום קצרצר על כל אחד מהאמנים המופיעים ברשימות ואת הסיבות שבגינם קבעתי את מיקומם ברשימה.
הקריטריונים אליהם אני מתייחס הם:
1. חדשנות - האם הם יצרו או פיתחו סגנונות מוסיקליים? עד כמה טוב הם ביצעו אותם?
2. רבגוניות - האם שלטו ביותר מתחום-שניים עיקריים?
3. טכניקה - האם גילו/פיתחו שליטה שאין לאחרים?
4. מקוריות - האם הסגנון שלהם אכן שלהם?
5. יצירה - האם המשיכו ליצור ברמה גבוהה לאורך זמן?*
6. יצרנות - האם השפיעו על התפתחות התעשייה? באילו רבדים?
7. השקעה - האם הגימור (עיבוד, סאונד) היו חשובים להם?
8. אסתטיקה - היות ואין (עדיין:)) כלים מוכחים לשיפוט אובייקטיבי בנדון, כאן נכנס הטעם שלי -
האם המוסיקה "עושה לי את זה" יותר מאחרים, או, האם זו מוסיקה טובה בעיני?
כשאעלה את ההגדרות והמבוא לאסתטיקה אובייקטיביסטית, הסעיף הזה יהיה ברור. כרגע אין טעם להרחיב.
נכתב על ידי udiexp , 30/9/2007 08:01   בקטגוריות מוסיקה ואסתטיקה  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אהוד ב-30/9/2007 14:25
 



כינוי:  udiexp

בן: 48




הבלוג משוייך לקטגוריות: תרשו לי להעיר , פילוסופיית חיים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לudiexp אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על udiexp ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)