פרק 5:
"קדימה חבר'ה להזדרז" אמר דיויד כשנכנס לואן שתיקח אותם למסיבת העיתונאים. הבנים נכנסו לואן והתחילו לדבר על ההופעה שאמורה להיות בטוקיו שביפן. חלום שעומד להתגשם, הרי משם התחיל כל השיגעון עם שם הלהקה. "ביל, אתה חייב ללמוד איך להתארגן מהר יותר, זה לא הגיוני שתהיה בשירותים קרוב לשעתיים" אמר טום מנסה להרגיז את אחיו. טום לא תמיד הצליח בזה, אבל ביל תמיד ידע איך להרגיז את טום אפילו שטום לא היה בנאדם שמתרגז בקלות. "כן ואתה צריך ללמוד איך לשתות. תראה איך אתה נראה אולי מייק אפ יעזור להסתיר את השחורים שמתחת לעיניים שלך" אמר ביל. "אני לא נוגע בחרא הזה שלך" אמר טום ותקע את האוזניות שלו באוזניים. "אז מה קורה ביל? העניינים מתחממים אצלך מה?" שאל אנדרס. "אולי" אמר ביל וניסה להקשיב גם להסברים של דיויד בקשר לראיון היום. אחרי מסיבת העיתונאים הם יחתמו למעריצים, יתראיינו למגזין מוזיקה נחשב בגרמניה, ידברו על ההופעה המתוכננת ביפן וידברו על השיר החדש שלהם Meere 1000 . בינתיים טום התחיל להתפרע כשנכנס לקצב של המוזיקה ששמע והבנים התחילו לצחוק. אחרי נסיעה של חצי שעה הם הגיעו למקום הראיון. המקום היה מלא בבנות צורחות שחיכו לראות את הבנים. "אההההה...טוםםםםםם, קח אותי!" צעקה מישהי כשראתה את הואן. שאר הבנות החלו לצרוח עוד יותר ולקרוא לעבר הבנים בכל מיני משפטים שאם ההורים שלהם היו שומעים אותם, הם היו נועלים אותם בבית ומחרימים להם כל דבר שקשור לחבר'ה שקלקלו את הילדים שלהם. "יווו...זה כזה מקסים" אמרה מלאני כשסיימתי לספר על ביל. לפני שהחלטנו ללכת לצלילה הוצאנו את "רמבו" הכלב של מלאני לסיבוב. "את לא מבינה איזו תופעה הלהקה הזו, לא רק כאן בגרמניה, אלא בכל העולם. אני לא יודעת איך לא שמעת עליהם" אמרה מלאני בזמן שרמבו ריחרח אחרי איזושהי כלבה. "תתפלאי, מרוב שאני כל כך שקועה בעבודה ובמילוי טפסי הרשמה לכל מיניי קולג'ים אני די לא פנויה" אמרתי. זה היה נכון, בקושי יוצא לי לצפות בטלוויזיה. אני בטוחה שכשהאזנתי לרדיו מתישהו הושמע השיר שלהם, אבל לא ייחסתי לזה חשיבות פשוט המשכתי להאזין ולנסוע. "את לא מבינה מה העיתונות תעשה לכם אם היא תגלה על זה" אמרה מלאני. תודה באמת שהיא מלחיצה אותי כבר עכשיו כשעוד לא קרה כלום. "אין כלום עדיין, דיברנו רק פעם אחת וחוץ מזה אני לא יודעת לאן זה יגיע" אמרתי. "אני מקווה שיהיה טוב" אמרה. "הוא יודע בת כמה את?" הוסיפה אחרי שניקתה את צרכיו של רמבו. "לא יצא לנו לדבר על זה. כשאני חושבת על זה, הוא עדיין ילד, הוא רק התחיל את גיל "ההכול מותר" אמרתי והרמתי גבה. "את יודעת שגיל לא קובע. הוא יכול להיות בן 30 עם מוח של ילד בן 12" אמרה מלאני. "על זה אני לא מתווכחת. בכל אופן, בינתיים אין כלום" אמרתי וליטפתי את רמבו שבא לרחרח אותי. פתאום רמבו נתקף בצורך לחזר אחרי כלבות והוא התחיל לרדוף אחרי כלבה קטנה בהרבה ממנו במימדים. מלאני נמשכה אחריו ולא יכולתי להפסיק לצחוק על זה אז התחלתי לרוץ אחריה לנסות לעזור לה לעצור את הכלב המיוחם והחרמן שלה. "מה יש לכלב המפגר הזה? כשאני לוקחת אותו לזיווג הוא לא פעיל ועכשיו הוא נזכר להתעורר?!" שאלה מלאני מנסה לעצור. "רמבו, יא'כלב מפגר, תעצור עכשיו!" היא צעקה כשהצלחתי להדביק אותם בריצה ולהחזיק איתה את הרצועה. רמבו כלב די גדול וחזק, שתבינו שהוא כמעט בגודל של סוס, אני מגזימה כן אבל אתם יכולים להבין למה אני מתכוונת. "הנה, כלב טוב. תחזיקי חזק" אמרתי והצלחנו להשתלט עליו ועל ההורמונים שלו. אחרי השעה וחצי האלה בפארק החזרנו את רמבו לבית ויצאנו לכיוון איזור הצלילה, קצת לפנק את עצמנו.
"תודה לכולם" אמר דיויד לעיתונאים ולצלמים אחרי שהסתיים הראיון והוביל את הבנים אל מאחורי האולם. "עבודה טובה בנים" אמר דיויד והוביל אותם לאזור בו הם יחתמו לקבוצת מעריצות ואז יפנו לראיון בשביל המגזין. "כל פעם כשאני מדבר על ההופעה בטוקיו אני פשוט משתגע" אמר ביל בהתרגשות. סופסוף הם הולכים להגשים את החלום, חשב ביל לעצמו. "אחי, אנחנו הולכים לכבוש את טוקיו" אמר גוסטב ותופף עם הטושים שהיו לו ביד כבר מוכנים לחתום. זאקי ודיויד הובילו את הבנים מחוץ לאולם שם חיכתה קבוצה של מעריצים המוכנים לטרוף את הבנים או אפילו לקרוע מעליהם את הבגדים. "בילללללללל! אני מתה על התחת שלך, תסתובב!" צעקה מישהי בהיסטריה, עוד שנייה מתעלפת. הבנים היו רגילים לכל ההערות האלה, הם היו מקצוענים אבל אף פעם לא הפריע להם לשמוע עד כמה הבנות מטורפות עליהם, זה העלה להם את האגו יותר – במיוחד לטום שנהנה מזה שבנות מטורפות עליו. "טוםםםםםם, קח אותי לחדר 483!" צעקה אחרת. הבנים עשו את סבב החתימות, הצטלמו, התחבקו ועלו לואן לכיוון הראיון למגזין. "טוםםםםם, קח אותי לחדר 483!" חיקה גיאורג בקול צייצני והבנים צחקו. "לפחות הן חושבות שיש לי ישבן הורס" אמר ביל וחייך. "ביל, מה עם ההיא?" שאלת לפתע טום. "מה? מי? היידן?" שאל ביל שלא היה מוכן לשאלה. "כן, ההיא מהבר" אמר טום. "סתם. דיברנו אתמול כשישנת את שנת היופי שלך שלא בדיוק עזרה" אמר ביל ושילב ידיים. "נו?" שאל טום. "תיפגשו ואולי גם יהיה קצת אקשן בחיים שלך. אתה יודע קצת סקס" הוסיף טום ועשה את אחת התנועות האהובות עליו (כאילו הוא מחבק בחורה...נו כמו בקליפ Ich Bin Da רק בישיבה). "טום, אתה כזה דוחה לפעמים. מתי תהיי רציני" אמר ביל והתעלם. טום אף פעם לא יתבגר עם השטויות שלו, אבל ביל בכל זאת אהב אותו כי הוא היחיד שהבין אותו. ביל תמיד לקח את עניין הזוגיות ברצינות, לא כמו טום. אבל הסיבה שטום מתנהג ככה הייתה ידועה לו – טום נפגע ממערכת יחסים אחת שהייתה לו ומאז הוא לא מייחס חשיבות רבה לבחורות שנמצאות איתו כי גם הן לא כל כך משדרות לו משהו לטווח ארוך. "תפסיק להיות כבד, אתה יודע שאני צוחק" אמר טום ונרגע. "אני יודעת" אמר ביל בלשון של נקבה כדי להוציא מטום חיוך כי הוא שם לב שהוא קצת נפגע. טום חייך. "יופי, מאמי" אמר טום ממשיך את הבדיחה והבנים צחקו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
