פרק 3:
"איפה היית? סיימנו פה את כל האלכוהול" אמר טום ונהיה קצת אדום מהמשקה שלגם.
"סתם עשיתי סדר בבלאגן שעשית" ענה ביל והתיישב ליד דיויד.
"אני יודע למה הוא התעכב" אמר הנער שחבש כובע ושיחק עם מקלות התיפוף.
"נו בוא נשמע, גוסטי" אמר טום משועשע וחיכה לשמוע משהו סוטה...
"הבנאדם שלנו פה, בילון, מנסה להשיג מס' טלפון" אמר גוסטב והמשיך לסובב את המקלות.
"עכשיו שאתה אומר את זה אפילו לא לקחתי מספר" אמר ביל בציניות.
"אויש נו חבר'ה מה אתם מדברים על מספרי טלפון, דברו תאכלס. דברו על סקס" אמר טום והניף כוס באוויר. "לחיי הסקס" צעק טום ועשה קול ופרצוף של גרררר (אני לא יודעת איך לתאר את הפנים).
"חחח...גיאורג מה שמת לו במשקה" אמר בחור בלונדיני.
"אנדרס ידידי, זה סוד, אם תרצה אני אשמח לעזור לך" אמר גיאורג.
"במקרה של טום נראה לי שזה משהו טבעי בלי שום עזרה של חומרים שיכולים להשפיע על בן ה-18 הטרי" אמר גוסטב.
"חחח...כן הוא צריך ללמוד לשתות או שעוד כמה משקאות כאלה והוא עולה לנו פה לבר ומתחיל במופע חשפנות" אמר אנדרס וכול החבר'ה התחילו לצחוק.
"אתה נותן לי רעיונות ממש טובים, אולי ככה אני אשיג כמה בחורות" אמר טום וקם.
ביל לא ידע מה לעשות, הוא ניסה להושיב את טום במקום אבל הוא היה יותר חזק ממנו.
הוא לא אהב את השטויות האלה שטום עשה, את כל העניין של להתלהב מחיי הסקס שלו בפני כולם במיוחד כשהוא עושה תנועות מגונות עם הגיטרה שלו בהופעות.
החבר'ה סביבם היו די משועשעים מהרעיון ועודדו את טום וביל טיפה חשש שכל המהומה כאן תצא לעיתונות.
"טום! אני לא חושב שזה רעיון טוב אם יהיה כאן צלם אחד זה מספיק בשביל שכל העולם יראה מה היה" אמר ביל וניסה להסביר לו באופן הגיוני.
נכון, הם באו ליהנות ולשתות, אבל טום אף פעם לא ידע גבולות במיוחד עם השתייה שלו.
"נו באמת בילי, אתה חושב שלפה יבואו עיתונאים? וחוץ מזה אנחנו במקום פינתי שהוקדש ל-VIP, אין בקרבה שלנו אנשים שנראים כמו פפראצי" ענה טום בזמן שניסה לרקוד איזשהו ריקוד חושני, אבל יצא לו משהו די מגוחך ומסורבל.
"הכול בסדר כאן? יש משהו שאתם צריכים?" שאלתי כשניגשתי לאזור של הלהקה לאחר שהוסבר לי מי הם, למרות שעדיין לא היה לי שמץ של מושג.
החבר'ה הסתובבו לראות מי מדבר איתם אחרי שהיו שקועים בשטויות שטום עשה.
"אוה, הנה המנהלת" אמר טום והזדקף.
הוא היה די גמור והערב רק התחיל בשבילם. לא רציתי לדעת מה יקרה כשהם יגיעו רק לאמצע החגיגה שלהם, הוא בטח כבר יאבד את ההכרה חשבתי לעצמי.
"תזכירי לי איך קוראים לך?" שאל טום והתקרב אליי.
"היידן. יש משהו שאני יכולה לעזור לך איתו?" שאלתי מתוך נימוס ומנסה שלא להיזכר בתקרית הקודמת שעולה לי לראש בכל פעם שאני רואה אותו.
"המממ...את יכולה לבוא ולהצטרף אליי לחגיגה שלי" אמר טום ותפס לי את היד.
הבנאדם היה מחוק ורציתי להציע להם שפשוט יפסיקו לתת לו לשתות כי במצב שלו הוא באמת היה מגיע לבית חולים.
בשלב הזה ביל ואנדרס קמו כדי להרגיע את העניינים לפני שהם יצאו משליטה.
"טום, תירגע זה כבר עובר כל גבול הספיק לנו מה שקרה קודם אני לא רוצה שזה יקרה שוב" אמר ביל ושיחרר את היד של טום ממני.
אוח...היד שלו נגעה בי - **נמסה** - היא הייתה כל כך נעימה, למה הוא לא נגע בי שוב, חשבתי לעצמי.
"בילי, מגן על חברה שלו? או שבילי מנסה להיות דון חואן ליד הבחורה שמוצאת חן בעיניו?" אמר טום ואז פתאום הקיא.
קראתי לבארי ולעוד כמה מלצרים כדי שינקו כאן את הלכלוך.
"אנדרס, קח אותו לשירותים, אני יעזור לך" אמר דיויד והתנצל כשהלכו לכיוון השירותים.
"אני חושב שזה מספיק להיום בנים, אני לא רוצה שיהיו מהומות נוספות ומחר יש לכם מסיבת עיתונאים ואני רוצה שתהיו במיטבכם" אמר הבחור גדול המימדים.
"כן. זאקי צודק. העניינים פה באמת קצת יצאו משליטה" אמר גוסטב.
כשטום חוזר אנחנו נצא לכיוון המלון וכדאי מאוד שתלכו לנוח ותדאגו שטום שלנו לא ימשיך את המסיבה הזו ויהפוך אותה לאיזושהי מסיבה פרטית" הוסיף זאקי.
לפי הרושם שהתקבל כאן, טום, בנוסף לאהבה שלו את עצמו גם מאוד אוהב בחורות. אוהב, לא בדיוק אוהב... שובה לבבות ושובר אותם.
"אני חושב שתמיד כשנתראה אני אצטרך להתנצל בפנייך על הטמטום של אחי" אמר ביל.
"ככה זה צעירים שלא יודעים לשתות, אני ממליצה שלפני שתצאו בפעם הבאה פשוט תעשו לו קורס מזורז באיך לשתות" אמרתי וחייכתי. גם ביל חייך.
"הוא לא תמיד כזה, זה רק כשהוא בסביבת אלכוהול" אמר ביל והתנצל בשם אחיו.
"אנחנו די שונים בתור אחים תאומים, אבל אנחנו משלימים אחד את השני וזה מה שטוב" הוסיף והסתכל לכיוון השירותים לראות אם הם חזרו.
אחים תאומים, מה? הם באמת שונים, חשבתי לעצמי.
"אולי כדאי שנתקדם לכיוון הרכב?" הציע גוסטב שבא ונעמד לידי וליד ביל.
"היי אני גוסטב" הוסיף כשם לב שאני שם והושיט את ידו.
"היידן" אמרתי והושטתי יד.
בינתיים הבנים חזרו מהשירותים ודיויד הלך לשלם את החשבון.
"טוב, בנים כדאי שנזוז" אמר זאקי והחל לפנות את הבנים.
"אני מצטער על מקודם" אמר טום ונראה כאילו הצבע חזר לפנים שלו.
אחרי הכול הוא לא כזה נורא, הוא בסך הכול ילד, אמרתי לעצמי.
"זה בסדר" אמרתי וחייכתי.
"אתה בא או שיש עניינים לא סגורים עדיין?" הוא פנה לביל וקרץ לו.
ביל חייך ואמר "גם וגם".
"בהצלחה אחי, זה מגיע לך" אמר טום והצטרף לאנדרס, גיאורג וכל השאר.
"אילו עניינים לא סגורים?" שאלתי והלכתי איתו לכיוון דלת הכניסה.
"עדיין לא אמרנו מה אנחנו עושים כדי לפצות אותך" הוא אמר והתהלך מספיק קרוב אליי כדי שאוכל להריח את הריח הנעים שלו.
יכולתי להסניף את הריח שלו כל יום ולא להימאס מזה, כל אחת יכלה להתמכר לריח שלו במהירות.
"עוד לא ירדת מהעניין? זה באמת לא כזה נורא" אמרתי ולא רציתי להקל עליו.
וכאילו שהוא קרא את המחשבות שלי.
"את לא מתכוונת להקל עליי, מה? אני מנסה כאן להוציא מספר מבחורה מאוד מושכת" הוא אמר וקצת ראיתי סומק על הלחיים שלו.
חייכתי והייתי מרוצה שהעבודה של לגרום לבחורים להתאמץ קצת עובדת.
"מספר טלפון? אתה חושב שלוח הזמנים הצפוף שלך לא יגרום לך לשכוח שבכלל יש לך את הטלפון שלי?" שאלתי והמשכתי לחייך.
כבר הגענו לדלת הכניסה ושאר הבנים נכנסו לרכב.
ביל סימן לחבר'ה שהוא מגיע וניסה את מזלו שוב.
"אני חושב שאני היחיד שיכול להחליט ולארגן מה יהיו סדרי העדיפויות שלו" אמר ביל והוציא את הפלאפון שלו.
ישר ולעניין, הבנאדם לא מפספס דקה. הוא היה די בטוח בעצמו ורק שתדעו לכם שרושם ראשוני וחיצוני יכולים להטעות.
"אני רואה שאתה ממהר ודי ניגש ישר לעניינים אז אני ירחם עלייך" אמרתי ונתתי לו את המס' שלי.
"משהו אחד טוב יצא" הוא אמר, נתן לי חיבוק חמים ונשיקה על הלחי (בשלב הזה כבר הרגשתי כמו גבינה צהובה שרק עכשיו יצא מהמיקרוגל, למרות שאני יודעת שלגבינות צהובות אין רגשות או תחושות. לא רציתי שהוא יתנתק ממני, הוא היה כזה נעים, אבל לכל דבר יש סוף גם אם הוא טוב).
הוא יצא, עלה לואן ונופף לשלום כמו השאר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
