מעופפת על כנפי הדימיון, בין כל השאר

כולם כותבים :

סוכות שמח!!!
חג שמח!!

אבל אני מזה בספק עם כולם מאושרים...

בכל מקרה, זה מה שכולם כותבים...

מה יקרה לכם עם יום אחד, אתם פשוט תרצו לעוף מהמקום שבו אתם נמצאים???...

כמו שקורה לכולנו, לפחות פעם ביום....

ברגע שזה קורה לי, אני בדרך כלל מנסה להזכר במשהו טוב או רע:

הטיסה הנהדרת של המשפחה לפני שנה לליטא, ליערות, לאגמים השקטים..

או להזכר באקס המעפן שלי, שהציא לי חברות, היה לנו רק דייט אחד אמיתי, ונפרד ממני חצי שנה אחרי..

כמה מפתיע {או לא} הי לגלות שאף אחד בכלל לא ניחש שאנחנו היינו מתישהו בחיים האלה ביחד..

וזה היה בכיתה ה'+ו'...

בושות...

ואז, כשאני חושבת על זה, אני מתחילה כמעט לשכוח מהמקום שבו אני נמצאת, וכמה זה לא נעים או מעצבן...

בכל מקרה, אני מעדיפה לשבת בנוח על כנפי הדימיון, ולהמריא רחוק ממה שמפריע לי......בדרך כלל....

אני מאוד אוהבת לקרוא..

בעיקר בעברית..

למה "בעיקר בעברית"?

כי באנגלית אני בקושי קוראת, כנ"ל בצרפתית{ת'אמת, אני בכלל לא יודעת לקרוא בצרפתית..}, וברוסית {למרות שזאת שפת האם שלי} אני קוראת בקצב שייביש צב!

בכל מקרה, בקטע הבא אני אדבר על ספרים..

חוץ מזה, אני גם עוסקת בספורט- טניס- ובמוסיקה- פסנתר בעבר הרחוק-קרוב וגיטרה בהווה, מקהלה עירונית בעבר הקרוב-רחוק...

חוץ מזה, יש לי גם שרקן חמוד {בעבר הקרוב הם היו 2..}...

יאלה, הלכתי לישון...

כנפי השינה והדימיון לוקחות אותי ביחד אל חיכן, ורוצות להמיס את ליבי, ולגרום לי רק לחוש בחמימותן...

אתם רואים? אני כבר ישנה!

לילה טוב!!!!