זאת לא הקפצה,אני פשוט מתחילה לחשוב שיש לי הפרעות אכילה.
אני עכשיו רצינית,אני כל-כך מפחדת,לפני כמה שבועות או משהו כזה החלטתי שנמאס לי,
שאני אהיה רזה,התחלתי דיאטה,תכננתי לצום,לא לאכול,ועשיתי 100 כפיפות בטן ו100 קפיצות במקום,
זה נעלם,כמה ימים אחרי התחלתי לאכול רק בצהריים,
כל יום הייתי בבצפר,הייתי רעבה לא ביקשתי אוכל,
סחבתי את חברה שלי לשתות,זה הלך טוב ויפה,עד יום שישי אחד,
הייתה לאחת הבנות מהכיתה יומולדת,אז הביאו עודה וחילקו לכולם,
לקחתי,אכלתי טיפה,ממש קצת וכבר הייתה לי בחילה,
הייתי בטוחה שזה נורמלי אבל אז ראיתי את העוגה,הרגשתי את הטעם שלה בפה,
והתחלתי להזיל דמעה,מה שאתם קוראים כןכן,הזלתי דמעה,מפאקינג עוגה שרק טעמתי,
נבהלתי,הייתי בטוחה שאני בשליטה עצמית,הייתי בטוחה שזה לא יקרה לי,עכשיו אני כבר לא בטוחה.
אחת החברות ששמעה על הסוג של הדיאטה הזאת אמרה שיהיו לי הפרעות אכילה,אולי היא צודקת?
אני כבר לא יודעת מה לעשות,אני לא רוצה להיות אנורקסית או בולמית.
ניסיתי אפילו להקיא,לקחתי מברת שיינים ודחפתי אותה לגרון,ולא הצלחתי להקיא.
הייתי בטיול לירושלים,אכלתי והמון,הייתה לי בחילה,ואני כזה בראש למרות כל ההרגשה הרעה,
תקיאי זה טוב זה יעשה לך טוב.
מה אני עושה עכשיו?
החלטתי
החלטתי שלא משנה מה יקרה וכמה אני רוצה להיות רזה,
הפרעות אכילה,לא יהיו לי,
אני לא אתן לעצמי להתדרדר למקום הנורא הזה,פשוט לא...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
I Know This Girl?!?