MidnighT PoisoN

אני אספר לכם סיפור.

פעם הייתה ילדה,

הילדה הייתה מאושרת,אהבו אותה,והיא אהבה אותם בחזרה,

ואז יום אחד אותה ילדה הבינה שהיא חיה בבועה,

הילדה החליטה לקחת מחט ולפוצץ את הבועה לרסיסים.

כשהילדה פקחה את עיניה היא הביטה סביב וראתה עולם שונה לחלוטין ממה שראתה בתוך בועתה,

היא ראתה אלימות,ותאוות בצע,ונצלנות,וגזענות ועוד אלפי דברים שחשבה שאינם קיימים בעולמה שלה,

אך הילדה הקטנה ראתה גם את חברותיה,אותם חברות שכל-כך אהבה,

אותם חברות שנשבעו שתמיד יהיו פה לצידה בכל זמן ובכל מקום.

הילדה הקטנה הביטה בחברותיה שכעת נראו לה שונות,והיא החליטה שיותר היא לא תסמוך על אף בנאדם יחיד.

אתם שואלים מדוע?

ובכן,הנה התשובה,מה שהילדה הקטנה ראתה בפרוצפיהם של חברותיה עכשיו,אחרי שפוצצה את הבועה שלה היה זה-

ריכולים,קנאה,שנאה,העלבות,פירוק,אי התחשבות ועוד מלא דברים שלא ראתה הילדה בתוך בועתה.

ועכשיו,עכשיו אתם מבינים מדוע אותה ילדה נשבעה לא לבטוח יותר באף אחד?

[אחמאחמ.. זכויות שמורות אך ורק לי!! ©]

ועכשיו הסיפור שלי.

פגשתי פה בנות ובנים,החלפנו מס' אייסי וחלקן אפילו פלאפון,

אני מדברת איתן ואני צוחקת,אני משתפת אותן בבעיות שלי והן משתפות אותי בחזרה,

אך כל פעם אני אני חושבת שבעצם,בעצם אולי הן יושבות על המחשב עם חברותיהן,

מדברות איתי ממציאות שטויות שאני כמו פתי בולעת אותן,וצוחקות על חשבוני,

אני יודעת שזה לא נכון,אבל זה לא יוצא ממני.

אתם שואלים למה? כי כל החברות שלי כל אחת ואחת פגעה בי בצורה כל כך כואבת וכל כך שונה מקודמה,

ולכן קשה לי לבטוח באנשים.

ובבקשה,אני מבקשת ממכן/ממכם,אל תשאלו אותי מי,מה,מו אני לא מרגישה בנוח לדבר על נושא שכזה,

רק פה אתם יכולים,ואני מבטיחה שאני אענה,אך בבקשה ממכם לא באייסי לא בבצפר ולא בטלפון.