בהיתי בו. פשוט לא האמנתי שזה באמת הוא.
בדקתי שוב ושוב, עיניים כחולות, שיער חום, קצת ג'ל בשיער, מבנה פנים מעוצב וסקסי למדי. הכל תואם.. כנראה שזה באמת הוא.
"היי.." חייכתי..
"שלום" הוא חייך חיוך קטן קטן, כזה שצריך להתאמץ בשביל לראות אותו...
"בוא , שב" ניקיתי קצת פה ושם ועשיתי מקום לשבת.. תוך כדי העפתי מבט במראה, נראתי זוועה! זאת אומרת, נראתי כמו מישהי שכרגע התעוררה..
"חכה רק רגע.." חייכתי שוב . הפעם חיוך מתנצל.. נכנסתי לחדר האמבטיה, צחצחתי שיניים, שטפתי פנים והסתרקתי.. חזרתי כמה שיותר מהר לחדר..
"מצטער שהגעתי בזמן לא מתאים .. פשוט לא ידעתי אם כדאי להתקשר לבית ובפאלפון לא ענית אז.. פשוט באתי.." מסכן . הוא היה מובך..
"זה בסדר, אין לך מה לדאוג .. אתה תמיד מוזמן .. "
שתקנו..
לא ידעתי למה הוא בא. ובאמת שאפילו לא חשבתי על לשאול אותו עד עכשיו. והוא.. הוא היה נראה כאילו הוא רוצה להגיד משהו אבל מתבייש.
"אז.. מה מביא אותך אלינו ?" שאלתי בחיוך. אמנם מזויף, אבל חיוך.
שלא תבינו לא נכון , ממש שמחתי שהוא בא , פשוט הטיימינג לא היה הכי במקום..
"אממ.. שמעתי על אמא שלך. "
"אה..." התאכזבתי. חשבתי שאני הסיבה לביקור שלו.
"אני באמת מצטער לשמוע.. ואם יש משהו שאני יכול לעשות אז רק תג.."
"לא, לא. זה בסדר אל תדאג.. יש מספיק אנשים שבאים לכאן כל הזמן ומציעים עזרה וזה.. באמת שהכל בסדר.. אנחנו פשוט עכשיו רוצים לאכול ארוחת ערב.. "
"אין בעיה, אני לא אפריע לכם.. רק רציתי שתדעי שאינ כאן .. תמיד ."
"כן , תודה .. אני באמת מעריכה את זה .."
לוויתי אותו לדלת הכניסה. הוא התקרב לתת לי נשיקה. אבל רק חיבקתי אותו וסגרתי את הדלת.
ישבתי ליד השולחן ושיחקתי באוכל . אף פעם לא היה כל כך שקט בארוחת הערב..
"אמ.. אה.. אבא, אני ... אני צריכה ש.. .שתקנה לי טמפונים .. בדיוק נגמרו לי. "
"אין בעיה .. רק תתקשרי להזכיר לי .. ותגידי לי איזה סוג או מה שזה לא יהיה .."
שוב שקט.
התנדבתי לשטוף את הכלים, זה לא שהיה לי משהו יותר טוב לעשות..
קיבלתי אסאמאס .
**יש מצב שאת יורדת שניה למטה ?**
זה היה הוא . ההוא מהחלום. ההוא שהיה כאן לפני חצי שעה.
ולא ידעתי מה לעשות...
**5 דקות אני שם ..**
זה פשוט נכתב מעצמו .. ונשלח מעצמו . כאילו אני בכלל לא שולטת על הידיים שלי ...
אחרי 5 דקות באמת הייתי שם , למטה.
נעמדתי לידו. שתקנו..
פרפרים בבטן. הוא מחזיק לי את היד. אני משותקת. הוא מלטף את היד . אני עדיין משותקת. אנחנו מתקרבים. הפרפרים מתעופפים במהירות. אני כבר לא משותקת, רק לחוצה. אנחנו מתקרבים עוד. הפרפרים חוגגים. הפתיים נצמדות. הלשונות מתערבבים. הרגשת חמימות עוטפת אותי. אני מרגישה על גג העולם.
אנחנו מתנתקים . אני מחייכת , והולכת .
עלעיתי למעלה ונשכבתי על המיטה. פתאום "בום." הסתכלתי מהחלון, אוטו עולה באש .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
