R E M O V E FROM ME THIS DECEPTION THAT I CALLED LOVE
hes killing me....
עבר די הרבה זמן מאז..אבל הי, זה מזכיר לי את החורף..
החורף שעבר, החורף הכי טוב שהיה לי בחיים. בחיים לא אשכח אותו. כמה שסבלתי שם, זה לא הפריע לי בכלום,ובעיקר לא לחוות את החורף ההכי טוב בכל החיים שלי. וואלה היה כיף, היה חמים, בטוח, טוב, נעים. והיו דברים רעים והרבה,אפילו יותר מטובים ניראה לי, אבל פאק, עדיין, זה פשוט לא הרגיש, לא היה מורגש,זה היה הפאקינג חורף ההכי טוב בחיים שלי!!! הרגשתי כל כך טוב! \:
חבל שכל דבר טוב בפני עצמו קורה רק פעם אחת,לא?
לא נורא, נהיה אופטימיים, הפעם היה ככה, החורף הבא יהיה אחרת. אני לא אתן לו להיות פחות טוב. אבל הוא יהיה טוב בצורה שונה. כי אי אפשר שהכל ישאר כמו שהוא נכון? ואנשים כן משתנים\:
אין כזה דבר. אם בן אדם מחליט שיהיה טוב,יהיה טוב.
זה הכל פסיכולוגי.
(וגם כדברי הפסיכולוגית)
בגרות? through struggle...
לא יודעת מה עובר עלי..
תקופה קשה.. לא כי רע לי, כי היא קשה.
התנהגות שונה פתאום.
אני מגלה את עצמי?לא יודעת.. אין לי מושג פשוט. האופי שלי,פאק, הוא כל כך דפוק, אני לא מבינה את זה,אני מגלה כל יום פאק אחר שלי,ואני לא מדברת על המראה החיצוני (סוף סוף)
פשוט נמאס לי מזה, כל כך הרבה דברים דפוקים בבן אדם. ורק עכשיו אני שמה לב אליהם,בבום.. ואני רוצה לשנות את זה.
ופתאום ניראה שאם אני פועלת לא ככה,אלא אחרת, הדברים מסתדרים בצורה יותר טובה. ואני לומדת מהטעויות הקודמות.
פתאום אני אשכרה...חושבת. וואי. קשה לי לנסח את זה,אבל אני פשוט מרגישה את זה..
פתאום אני חושבת פעמים לפני כל דבר. אין אגו, אין בכלל! אין לא להסתפק בכלום,אין לא להעריך את מה שיש לי, אין ילדה קטנה. אני פשוט אשכרה עוצרת באמצע מעשה או לפני, ואומרת לעצמי..לא. אני יודעת שזה יהיה ממש מטומטם וממש מיותר לעשות את זה, ו.. לא. וואלה לא. אני לא אעשה את זה, כי זה לא בסדר, וכי אני מבינה שזה לא. אני אשכרה חושבת לפני מעשה. ואני לא עושה את השטות הזאת, ורואה שצדקתי ויוצאת מלכה שהתגברתי והתבגרתי. כי בזמן אחר היתי שמה זין ועושה תשטות הזאת ועוד הרבה. אבל הפסקתי ואני מבינה ואני גאה בעצמי. הבנתי, לא צריך להיות צודק,צריך להיות חכם. וככה יותר קל,סוף סוף אני מבינה שזה גם לטובתי. פאק, ככה פשוט יותר, פאקינג קל יותר! לי ולכולם
אני עומדת לעשות שטות אבל פתאום, הופ, צץ לי מן אות כזה, אות אזהרה או משהו, משו שבחים לא עצר אותי בעבר,
ואני לא עושה אותה, ומרגישה גאה בעצמי שלא הרסתי משו. פעם ראשונה בחיים, לא הרסתי משו עם היותי ילדה ככ קטנה. ומעכשיו אני לא הולכת להרוס כלום. אני אנסה לפחות, אנסה הרבה והכי שאפשר, ולא אוכל סרטים על כל דבר. אני הולכת להשתפר כמה שיותר עד שאני אהפוך לבן אדם טוב יותר. כן. בשביל עצמי. כי רע לי ככה. רע לי כשרע לאנשים שאני אוהבת בגללי. ואני צריכה להיות בן אדם יותר חזק ושלם עם עצמו. ובאמת, באמת שיהיה לי ביטחון עצמי.
אני מנסה להבין איך הכל פועל.
פתאום אני רואה מה חשוב ומה לא,דברים מסוימים ניראים קטנים לעומת דברים אחרים, כשפעם זה היה ההפך. פתאום הכל נראה לי שטחי.
אז אני אשאר ילדה קטנה ומפגרת תמיד חח אבל זה הכל בצחוק.
אבל בראש,אני כבר לא. ואני לא הולכת לקלקל את זה.
הראתי בגרות. אנאערף מה יש לי. ואני גאה בעצמי על זה,אבל כל כך קשה.
ביקורת מכל כיוון. אני מחליטה עכשיו על החיים שלי.
אני מנסה לשמור על מצב רגוע במשפחה כי כבר נמאס. ואי כל כך אבל.
מנסה לא לאבד את מי שיקר לי עם הטיפשות שלי. ואני לא צריכה לנסות,פשוט לעשות.
סוף סוף אני מחליטה. - פחות מילים, יותר מעשים.
ואני רק רוצה לטובתכם. פעם ראשונה, בתור אגואיסטית, אני רוצה שיהיה לא רק לי טוב אלא גם למי שמסביבי.
משפחה,חברים
אני סוף סוף גם מבינה מה חשוב.
אנשים באים אנשים הולכים. אבל יש דברים שבאמת חשובים.
איך אפשר לא להתקיים מזיכרונות?
ופתאום אני לא כ"כ רדודה. ואני מעריכה אנשים. באמת..=\
היתי חייבת לפרוק את זה.
וכוסומו הסצינה..סצינה שמינה..כל זה שטויות באלוהים.
all i need right now is that feeling i had last winter.
just give me love and winter:(
אה כן..
בחיים לא אשכח אותך. ולא את ההרגשה הזאת...
the places. the faces. where am i gone?
ואי איזה שיר.\:
אכן אחד החורפים.
this street goes on forever.
-
באמת שזה יחזק אותי כבן אדם...
-
לא אשכח בחיים בחיים בחיים בחיים בחיים בחיים. הרגש הזה לא יעלם...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
