פלורטיאה

אין לי מה לספר על עצמי.

אני יכולה להגיד, שבכללי, אני לבד בעולם. אפילו החברות הכי טובות שלי הן לא באמת חברות שאפשר לדבר איתן.

החברההכי טובה שלי הייתה הכלבה שלי. כלב זה יצור שאפשר לסמוך עליו. סיפרתי לה הכל - והיא אף פעם לא גילתה לאף אחד. תמיד היא שמחה לראות אותי, והיא אף פעם לא העמידה פנים.

אבל היא מתה לפני שנה, ומאז אני מרגישה ריקה לגמרי. אין לי עם מי לדבר יותר.

אין לי אופי מוגדר. אני בעצמי לא יכולה להגדיר אותו. אני פשוט לא יכולה להחליט מה מתאים לי יותר. לוק שחור, זרוק, מסודר, רגיל... אני יכולה להחליט מה שאני רוצה.

אבל אני פשוט לא יודעת.