לילה נפלא לכל הקוראים והקוראות (:

שמתי לב [ואני בטוחה שגם הקוראים הקבועים שלי] שאני מעדכנת פחות ופחות וזה מגיע למצב של שני פוסטים בחודש.

 אז אנשים, עשו טובה, תנדנדו לי יותר בקשר לפוסטים. [תודה לך, קיקוס xD]

אני לא רוצה להגיע למצב של פוסט אחד בחודשיים, כמו כמה מאיתנו.

ואת האמת, אילו העדכונים הפוחתים מחודש לחודש היו משפיעים לרעה על "מעמד" הבלוג שלי בקרב החברים הקרובים, הכינוי שלי בספר מחזור היה יכול להיות קצת יותר נורמלי, וכל עניין הבלוג היה בעצם חיוני לי. 

הבעיה היא שזה לא משפיע. [לא נורא. נחיה עם זה. xD]

למען האמת, בזמן האחרון הייאוש משתלט עליי בכמה עניינים מסוימים.

קשה לי לצפות כל הזמן לטוב ולהיות אופטימית, ואז לקלוט איזה "פרט" שיהרוס את הכל.

אני תלויה באנשים מסוימים. הבעיה הוא שהם בעצמם לא מודעים לזה, וזה מה שדופק לי את המצברוח.

רק התקווה למשהו אחר מעודדת אותי להמשיך ככה, וזה באופן מטומטם גם מה שמייאש.

כשהיה נמאס לשבת ולחכות, ניסיתי לפעול, לשנות איזה משהו.

וכששיניתי, גיליתי שזה לא השתנה כמו שרציתי. או שזה פשוט לא מספיק.

בקיצור, נשארתי רק עם הפנטזיות חסרות התועלת שלי..

 לפעמים אני תוהה, אולי יש דברים שמסתירים ממני?

ואולי זה פשוט עניין של זמן?

[מה שבטוח - אני אמשיך את חיי כרגיל, גם אם זה מעצבן בצורה מסוימת.]

><><><

אז כן אנשים, זהו "רגע היסטורי" - ה"פריקה" הראשונה בתולדות הבלוג הזה!

[אם אפשר לקרוא לזה בכלל פריקה. מה שבטוח זה שאני לא עמוקה xD]

טוב, גמאני מתבגרת. מותר לי [:

אלה שיודעים על מה מדובר כנראה הבינו.

ואלה שלא הבינו - כנראה לא אמורים לדעת.

:]

אז אנשים, הבטחתי כבר בפוסט הקודם שאפרסם בעדכון הבא את התמונות שצולמו חודש שעבר [בלה בלה בלה]

והנה הפוסט הזה הגיע.

אז לפני חודש וחמישה ימים, נערך בהרצליה תרגיל המדמה נפילה של טיל כימי בישראל, וכמה כיתות מסוימות מביה"ס שלנו [ומביניהם גם אנחנו], נבחרו להשתתף בתרגיל הזה, ולצאת מגבולות ביה"ס - היישר אל הספורטק, שנמצא ממש לא רחוק משם.

כמה דרישות מסוימות שהטילו עלינו - התלמידים שמדמים את הציבור - הן ללבוש בגד עליון של מדים בצבע ירוק חאקי, וללפף שקיות על הרגליים ועל כפות הידיים.

היה משעשע לבזבז שעתיים ראשונות על ללכת לספורטק. P:

להלן התמונות המזעזעות:

בתמונה - אביס, אורי ובן.

[ניתן לשים לב, שכאן עדיין לא חילקו לנו את השקיות.]

סיון ונופר עם השקיות לידיים..

אדם-טוסיק-קובריגרו - דוגמן למופת. xD

מספר הילדים המצומצם שהגיע באותו היום. [לכו תבינו]

סלחו לי על הטשטוש הנורא..

גלז גונבת מקיקוס בקבוק מים. [אע? Oo"]

בוקר טוב, סיון P:

מימין - זאב המורה לאזרחות, אדם, אגסי וקיקוס. xD

אדם וקיקוס

גלז אהובתי ואני. D:

 אורי הקולי.

אורי המסטולי. xD

אדם הגיי, וקיקוס בפרצוף מורתי-משהו D:

אביב המגניב, הטוסיק של אדם [כביכול], ואני -  בתמונה עוצרת נשימה ממש.

קיקוס, אני וגלז הסקסית.

מימין - אני, אדם וגלז הסקסית D:

[ואלבו בתמונת-ספר-מחזור מאחורה xDD]

אורי מחרבן D:

אביב וקיקוס, וגלז כרגיל נדחפת.

סיון וגלז [:

נאדב מתעתע מתמיד D;

אביב המגניב. [ס'חמוד xD]

גלז הסקסית אהובתי. D;

אלבו בהבעת "מה הבעיה ש'ך?!" xD

אלבו ונאדב הסטלנים xD

רועי ואורי

באיזהשהוא שלב, אחרי סבב הצילומים וההתלהבות המפגרת מידיים ורגליים שעטופים בשקיות ניילון, נכנסו אלינו לכיתה שני עצמים בלתי מזוהים [ככל הנראה מפיקוד העורף], ואיש עם מצלמת וידאו [ככל הנראה מהתקשורת Oo"], וניסו לתדרך אותנו.

לא באמת הבנו את מה שעב"ם א' אמר, אבל לפי מה שענת תרגמה לנו - היינו צריכים לעקוב אחריו ולצאת החוצה.

אך אבוי! מחוץ לדלת הכיתה שלנו, גילינו להפתעתינו מתקפת אנשים עם מצלמות - חוויה לא נעימה במיוחד לשונאי המצלמות שבינינו, אבל הם שרדו את זה בכבוד. [;

[שימו לב לשקית הניילון הזרוקה על המדרכה. :\]

בדרכינו לספורטק P:

ראשוני התלמידים בכיתה מקבלים תדרוך כיצד לנהוג בשטח הספורטק עם מתנדבי פיקוד העורף..

ואני חייבת לציין ש"לשחק בכאילו", זה בהחלט לא קשה. xD

נאדב וקיקוס, בתמונה המאה מליון שלהם יחד xD

[וגלז נדחפה, אפילו אם היא לא רצתה בזה]

תמונה כיתתית מצומצמת. ס'חמודים אנחנו. D:

פניני חוכמה

*אורי המורה לאזרחות [של חצי הכיתה השניה] מחליט להתחיל את השיעור, למרות הבטחתו לדבר על מבצע "עופרת יצוקה" *

נאדב: "אבל אורי! מה עם עזה?!"

*שתיקה קצרה*

נאדב: "אה וואלה, אין עזה.."

~~~

יונתן [אחד הילדים מהשכבה]: "מחשבה בלי לחשוב"

חכם xD

~~~

*ענת כועסת על הכיתה, שמתחילה להרעיש עקב הודעה ממועצת התלמידים

על חידוש מיוחד לתלמידים שנשארים מאוחר - ארוחות צהריים חמות D:*

ענת: "אני לא שירות קייטרינג!"

~~~

*לענת עולה הסעיף כשהכיתה מתלהבת מהמילה החדשה שהמציאו לארוחות הצהריים החמות - חמגשים!*

ענת: "אה, סליחה! שיעור חינוך לא יתבזבז על חמגשים!"

-לא מצחיק! לא מצחיק!-

פוסט הבא יפורסם עוד שבוע, ולא עוד שלושה שבועות. מבטיחה D:

פשוט כי יהיה לי על מה [;

סופשבוע שבוע נפלא, ושבוע-הבא-מוצלח במיוחד, לכולנו