כמה זמן לא כתבתי, פשוט לא יאמן...אני אפילו אמורה עכשיו ללמוד למבחן במתמטיקה אבל מוותרת בגלל הדחף לכתוב, המוזה הפתאומית.
חשבתי עלזה, למה הפסקתי לכתוב פה, יותר מדי נדחפים לחיים שלי, אין פרטיות בכתיבה, אני הבנאדם האחרון שצריך אתזה.
ככ הרבה השתנה, החופש הזה...בין י' ליא' היא הנקודת מפנה בחיים שלי, מן תקופת זמן ששינתה הכל. כל המחשבות שלי, העיסוקים שלי, החברים שלי, הביטחון שלי...
הגעתי לגיל 16, הגיל שקיבל על עצמו כזאת אחריות עם השנים, מאז שהייתי קטנה...היה את העקרון הזה, העקרון הפשוט של "NO SEX TILL 16"
האמת שקלתי על לוותר על העקרון הזה, פעמיים, שמחה שלא וויתרתי, זאת היתה יכולה להיות שטות גמורה מצדי, משו שהייתי מתחרטת.
גם הקעקוע, המשמעות..."קעקוע ראשון ב16" הדבר הכי מיוחד שיש, סימון דרך, סימון הנקודת מפנה, למשך כל החיים.
מצחיקה אותי גם המחשבה של עצמי בכיתה ז(פריקית קטנה), רוצה קעקוע, רוצה ספטום , רוצה 16, רוצה להיות חלק מ"הילדים הגדולים" ואני רואה לנגד עיניי איך כל השינויים האלו מתרחשים. זה פאקינג מפחיד.
אני ילדה גדולה, עם קעקוע, עם ספטום, בכיתה יא, דעות בוגרות,ביטחון עצמי מאוזן, אומנם עדיין בתולה אבל זה לא מטריד אותי...זה יבוא מתי שזה צריך לבוא.
Kiss Kiss, Bang Bang.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
dani :3