סיגריה ונעל אדומה

ברחובות העיר החשוכה

דולק לו אור קטן, נבלע בזרקורים.

מאיר לה מנגינה, ושר לה שירים.

מפשיט אותה לאט,

ערומה מכל המחשבות.

נוגע לא נוגע,

איך זה שהוא יודע?

מספר את סיפורה,

כאילו הכיר אותה שנים.

חושף את הסודות, את הכאב

חודר לתוכה, בועט לה בלב.

וכשהאורות ייעלמו

הוא ימשיך עוד לנגן, ישיב לה שמחה. ימשיך עוד להאיר..

ברחובות העיר החשוכה.

* בהשראת בן אדם מדהים, נועם, שהוא מוזיקאי מוכשר, אך לפני הכל חבר טוב.