מרגישה עצב.
עצב קר,
עצב מגעיל,
עצב שאני לא רוצה אותו!
זולגות לי הדמעות, ופשוט קשה לעצור אותן.
כואב לי עלייה...
כ"כ כואבב... למרות שזה לא היה נראה אהבתי אותה.
אני בדרך כלל לא ממש אוהבת בעלי חיים,
אבל שזה כבר ביום יום שלך היא חייה איתי בבית אז קשה של להיקשר,
ונקשרתי והיום כשהיא מתה?
הייתי בשוק!
הלכתי לשירותים ופרצתי בבכי!
לא סתם אומרים -
"רק שזה הולך אתה מבין כמה הדבר הזה היה חשוב לך."
ולמה?
בגלל אידיוט שפשט המשיך לנסוע בכביש אז היא נבהלה וקפצה לגלגלים של אוטובוס.
פשוט בנזונה מי שהיה שם!
ואני יודעת מי היה שם.
ואם אמא לא היתה עוצרת אותי אני לא יודעת מה היה קורה.:/
מקווה שיהיה לה שם למעלה טוב.
לא הצלחתי להעלות תמונה שלה:/
רק שתדעו שהיא היתה כלבה מדהימה!
אוהבת אותך ומתגעגעת בטרוף.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
