לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

and them came love


נגמרה האהבה,מחכה לאחת אחרת:/

Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2007

סוף סיפור האהבה שלי


זהו.

פתחתי בלוג כדי לחלוק איתכם את סיפור האהבה שלי

סיפור האהבה הייחודי שלי.

חשבתי שזה האחד שזהו נגמרו באמת החיפושים.

שסופסוף, הבנתי מה זאת אהבה אמיתית.

האמת שגם עכשיו אני לא כ"כ בטוחה שטעיתי.

אחרי הכל ביליתי ת'תקופה הכי יפה בחיים שלי.

ועכשיו החלטתי למחוק את חצי הסיפור שנכתב פה ופשוט להפסיק עם זה.

אז איך זה נגמר?

הכל היה וורוד זה התחיל בצורה הכי תמימה ויפה שיכולה להיות.

לכל דבר טוב יש סוף?

אנחנו עדיין בקשר אחרי הכל אני מרגישה שהתבגרתי אבל עדיין צובט אותי שמזכירים אותו,שאני רואה אותו,שהוא פונה אליי ובייחוד לראות אותו איתה.

-היא.

חברה.לא טובה מיידי אבל גם לא רחוקה היא לא ידעה על הקשר שלנו ואני לא יודעת אם הוא חלק את זה איתה.

אני לא בטוחה שזה מזיז לי.

היו תקופות שאני והיא היינו קרובות אך מעולם לא סיפרתי לה עליו.

הקשר שלנו היה כ"כ אישי וזה מה שהיה יפה בו.

שבהתחלה רק אתם יודעים על הקשר ואף אחד מלבדכם זה כ"כ נקי כ"כ אישי כ"כ שלכם.

אוחחח אני מתגעגעת לזה.

כמובן שאח"כ החברים הקרובים בלבד ידעו על זה...

ואחרי שחזרתי עם הסיפורים הרומנטיים והדברים הכובשים שהוא אומר לי הם היו נמסים ומאחלים לעצמם את אותו הדבר,כזאת אהבה.

זה היה כ"כ רציני שכבר היו דימיוניים על איזה אבא הוא יהיה לילדים שלנו אולי זאת הגזמה אבל היינו פעם אצל אח שלו ואני החזקתי את הילדים של אחיו והוא עמד לצידי ובאותו רגע אמרו לנו שזאת תמונה חלומית אני יודעת ששנינו הרגשנו את אותו התחושה באותו הרגע המקסים הזה.

הוא הפגין כלפיי כ"כ הרבה אהבה וכולם היו מהופנטים.

בתקופה שהיינו ביחד הוא התחיל להכיר אותה ותאמינו או לא אני ידעתי שזה ייגמר בסיפור בינהם רק הצורה שהם דיברו,הוא עוד היה מאוהב בי למיטב ידיעתי ועדיין היינו בעיצומו של סיפור האהבה הפרטי שלנו אבל זה לא הפריע לה להיכנס ולקלקל.

אני לא משקרת שזה שאניא ומרת שאני דיי שמחה שזה נגמר.

נכון שיש בי עוד חלק שמתגעגע אבל כ"כ התבגרתי אחרי הקטע הזה ואני מרגישה את זה:)

לפני כמה זמן הוא דיבר איתי וסיפר לי ברמזים מה הולך בקשר שלהם,אני לא אגיד ששמחתי בשבילו כי אני לא הוא רצה לנקר לי את העיניים אבל החזרתי לו חזרה:P

אחרי אוות היום שהם הכירו ראיית אותם קצת וקצת יותר ביחד וזה מבט אני הרגשתי קנאה עצומה בוערת בתוכי אז החלטתי את השיטה המנוסה שזה פשוט להתעלם ממנו לא הייתי עונה לטלפונים פשוט מסננת שיחות אחת אחרי השנייה הטלפון שלי היה מוצף בהודעות שגם מהם התעלמתי.

הוא היה שואל למה אני מתעלמת ולמה התרחקתי?

שהוא היה רואה אותי הייתי קרה ואולי בגלל זה,בגלל הקנאות שלי נגמר דבר כ"כ יפה.

 

 

לא משנה,אחרי הכל זה נגמר.

ואני מחכה לאחד האמיתי האחד שיגרום לי להרגיש את אותה תחושה מדהימה של להיות אהובה כמו שהוא גרם לי להרגיש ואולי אפילו יותר טוב מזה.

 

 

מאחלת לכולנו יום,שבוע,שנה וחיים מלאים באהבה אמיתית ונטולי קנאה3>

 

 

נכתב על ידי , 21/10/2007 21:38  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אבד מצב רוח טוב,פרס למוצא הישר


מממ..חורף

 

הגעתי למסקנה זאת התשובה לכל התחושות האחרונות שמציפות.

הוא מכניס לאווירה דיכאונית הכל אפור רטוב קר..

אז נכון שזה כיף להיות בבית ולהתפנק בשמיכה החמה בשוקו חם וכאלה

אבל בחוץ הברקים רעמים הגשם עושים לי לא טוב:/

רק המחשבה  על לצאת מהמיטה החמה גורמת לי להתבאס.

כ"כ הרבה שכבות,מרגישים חנוקים בעע בעעע בעעעעעעעעעעעעע!!

אני אישית מעדיפה את הקיץ הכל פורח חם יש ים!

בחורף אפילו הים סוער..

תמיד התקופה הזאת עשתה לי לא טוב.

אולי בעצם שנה שעברה היא הייתה נחמדה יותר..

 

אני חושבת הרבה בזמן האחרון חחח צריך להפסיק את זה.

כנראה שהולכים להיות עוד הרבה פוסטים דכאונים בעקבות החורף הזה

מקווה שלא:/

 

 

אבד מצב רוח טוב פרס למוצא הישר.

נכתב על ידי , 20/10/2007 23:00  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לאן הזמן בורח לנו?


בס"ד

 

 

 

קשה..

עבר שבוע קשה במיוחד.

התפרקתי סופית וחזרתי למוטב.

שונאת ת'תקופות האלה אבל יש בהן משו טוב..

הן גורמות לזכור מזה טוב,גורמות להעריך את התקופות בהן החיוך לא יורד.

הרבה זמן לא כתבתי וחלק מזה זה הלחץ שאני שרויה תחתיו

יש כ"כ הרבה להספיק בכ"כ מעט זמן.

אני מדברת כמו אחת בת 70 אבל אני שואלת ברצינות

לאן הזמן בורח לנו?

פותחת את העיינים ומגלה שגדלתי,זה כ"כ קלישאתי אבל זה כזה נכון.

אני מרגישה שכל הילדות שלי ברחה לי ואני מתחילה עכשיו בחיים האמיתיים כשאני לא מוכנה להם באמת,כמו שצריך:/

בתקופות כאלה צריך מישהו להישען עליו

מישהו שלא ימתח עלייך ביקורת

מישהו שיבין ויקשיב

ולא רק ידבר

 

אהבה חדשה זה מה שיפתור הכל?

 

כהרגלי.

לכבות הכל שקט מוחלט אני המחשבות והשירים שלי עד אור הבוקר,,,,רק אנחנו!

ממליצה בחום:)

 

 

 

נכתב על ידי , 18/10/2007 22:55  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , נוער נוער נוער , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לand then came love אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על and then came love ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)