חופשי זה לגמרי לבד!

אני פשוט המומה עכשיו. הבוקר יצא לי לשמוע שאמא של מישהי שהייתה פעם חברה מאוד מאוד טובה שלי נפטרה הבוקר בפתאומיות.

תהיה היום הלוויה- ואני כ"כ רוצה ללכת אבל לא כ"כ בטוחה שזה הדבר הנכון לעשות.

אני ואותה חברה טובה ניתקנו קשר בצורה מכוערת לפני יותר מ-3 שנים. זה הגיע למצב ששנה שלמה (כיתה י"ב) למדנו באותה כיתה אבל התייחסנו (או יותר נכון לא התייחסנו)אחת אל השניה כמו שמתייחסים לאוויר, במילים אחרות התעלמנו כליל אחת מקיום השניה. בכלל כל החברות שלנו ניתקו איתה קשר בעקבות אותו אירוע שגרם למריבה.

אני יודעת שב-3 שנים האחרונות הבחורה השתנתה ב180 מעלות (ולאו דווקא לטובה.. למרות שאני לא ממש יכולה לדעת) במקום קטן כמו המקום שאנחנו גרות בו תמיד נשארים מעודכנים.

מצד אחד אני מרגישה שאני חייבת ללכת ללוויה הזאת- הכרתי טוב את האמא שנפטרה- בשנים שכן היינו חברות הייתי אצלה בבית כ"כ הרבה פעמים.. ולמען האמת אני גם מאוד דואגת לחברה עצמה- היינו חברות כ"כ טובות פעם, ואני לא יכולה לתאר לעצמי מה זה בשבילה לאבד אמא- אני כ"כ רוצה להענות לאינסטינקט הראשוני שלי וללכת לתמוך בה ברגעים הקשים האלה שהיא עוברת עכשיו. אבל מצד שני אני פוחדת שזה יכעיס אותה בגלל איך שהחברות ביננו הסתיימה בצורה מכוערת, ולכעוס זה הדבר האחרון שהיא צריכה עכשיו עם כל מה שהיא עוברת .

מה עושים במצב כזה?