את, איכזבת אותי. אה כן, גם אותה. זוכרת אותנו?
אנחנו איתך מהיום הראשון שהכרנו.
ומה את שמה עלינו עכשיו? חחחח
את מצחיקה אותי... וכמה שזה מצחיק - זה עצוב.
אני יכולה להגיד לך שאני לא אמשיך להיות כאן בשבילך, אבל אני יודעת שזה לא ככה.
למרות הכל, אני תמיד אהיה פה בשביל כל אחד, אפילו עבור מישהו שפגע בי,
אז גם בשבילך... וחבל לי כ"כ שאת לא מעריכה את זה.
ואני רק מחזקת ומחזקת אותך כבר 6 שנים... וכבר לא אכפת לי, אבל לי, עדיין אכפת.
וחבל, אבל בסך הכל, זו החלטה שלך.
ואני מאוכזבת מעצמי בין היתר על כל הקטע הזה... וחבל לי שזה לא כמו פעם.
אבל אני צריכה להשלים עם זה, כי אין כבר מה לעשות עם זה.
לפחות יש לי את חבריקו לצידי, שהאהבה בינינו גורמת לכל השאר... להעלם.
-
ואתה, אני מפחדת לאבד אותך אחרי היום ההוא.
נכון שאתה תמיד מאחר לי, נכון שאתה לא יוזם כלום ושום דבר..
ונכון שאני תמיד מתעצבנת עליך על זה, ונכון שממש התאכזבתי שהיינו אמורים לצאת מהעיר בשבע, והיית פה אחרי עשרים דק'...
אבל לא יכלתי לבקש מישהו יותר טוב ממך...
שיבין אותי ולא יהיה איתי כל היום.
אף בן זוג אחר לא היה מבין את ההחלטה שלי לראות אותו מספר מצומצם של פעמים בשבוע.
וכשאמרת לי "מגיע לך מישהו יותר טוב ממני", זה היה כ"כ לא נכון.
הדמעות ישר התחילו לזלוג בלי שום שליטה, בלי שום בקרה...
כי אין, פשוט אין מישהו יותר טוב ממך.
אתה לא מבין איך הגבתי כשהבנתי שהיית יכול להפגע...
אתה פשוט לא מבין את המשמעות שלך בשבילי.
אני יושבת בבית ובוכה בגלל זה. אתה כבר חלק מהחיים שלי...
אתה כבר לא סתם חבר, אתה אדם שאם תצא מהחיים שלי,
הם ישתנו.
Baby without you I'm nothing, I'm so LOST hug me...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
