ואוף עם המערכת שביתה המטומטמת גם כן.
אני חושבת שלספר לחברים לא היה מעשה חכם כל כך. עכשיו הם קצת מתביישים לדבר איתי (גם חברות טובות שלי!) ומדברים עלי מאחורי הגב.
זה מאוד מאוד לא נעים, תאמינו לי.
בכללי יש לי מצב רוח רע. על כולם אני כועסת וזה לא בסדר, אבל מה אני אעשה?
רק לפני רגע התפרצתי על אמא שלי, המסכנה.
אני מניחה שזה נורמלי להריון ואפילו סתם ככה, אבל זה לא גורם לי להרגיש בסדר.
אילן רוצה לרדת לאילת עם חברים שלו בזמן השביתה..
יהיה לי קשה בלעדיו..
הוא מתכנן משהו כמו שבוע-שבועיים באילת.
אני רוצה שהוא יהיה איתי, אבל מצד שני אני לא רוצה לחנוק אותו, מגיע לו להנות קצת.
הרי כשהילדה תיוולד לא ממש נוכל לנסוע לאילת\לחופשה בכלל משהו כמו חצי שנה-שנה...
טוב, אני עייפה ועצבנית, אני הולכת לעשות שיעורים ולישון...
לילה טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
עדן והבטן